נפלו לי התפילין מהיד לרצפה בטעות מה עלי לעשות?

נפלו לי התפילין מהיד לרצפה בטעות מה עלי לעשות?

נפלו לי התפילין מהיד

 

נפלו לי התפילין מהיד לרצפה בטעות מה עלי לעשות?

אם נפלו התפילין מידיו לארץ, והם לא היו בתוך כיסוי ה"בית" מפלסטיק שלהן, מנהג העולם להתענות יום אחד לכפר על המכשלה שבאה בידו (מג"א סי' מד סק"ה, מ"ב סי' מ סק"ג, בא"ח ש"א פרשת חיי שרה אות יח, כה"ח שם אות ו, שו"ת יבי"א ח"ב חאו"ח סי' כז אות ז).

יש שרצו לחלק שדוקא אם נפלו מידיו תפילין של ראש יש להתענות ולא בשל יד, מכל מקום העיקר להלכה שאין חילוק בזה בין נפלו לו תפילין של יד בין של ראש, נוהגים להתענות יום אחד (ילקוט יוסף סי' מד בהערה אות ב, הלכה ברורה ח"ג עמ' שכז).

אבל אם נפלו התפילין מידיו והיו בתוך כיסוי ה"בית" מפלסטיק שלהן, אין צריך להתענות וטוב שיתן פרוטה לצדקה (מ"ב שם בשם הא"ר, מרן החיד"א במחזיק ברכה סי' מ סק"ב, בא"ח שם, כה"ח שם אות ה, הלכה ברורה ח"ג עמ' שכט).

יש אומרים שנוהגים להתענות דוקא אם נפלו התפילין לארץ אבל אם נפלו על השלחן וכיוצא בזה שהוא גבוה שלושה טפחים מהארץ אומרים לבוד, אין צורך להתענות, וטוב שיתן פרוטה לצדקה (כה"ח סי' מ סק"ז, ושו"ת אפרקסתא דעניא חלק ג' סימן קצד), ויש חולקים וסוברים שנכון להתענות בין אם נפלו לגובה יותר מעשרה טפחים מן הקרקע, ובין אם נפלו לפחות מעשרה טפחים שבכל אופו יש ביזיון לתפילין (בא"ח שם, הלכה ברורה שם, שו"ת באר משה ח"ג סי' ט ד"ה ולפי זה), ונכון להתענות אלא אם כן קשה עליו התענית ביותר או אם הוא בחור ישיבה שתורתו אומנותו שאפשר להקל, ונכון שיתן פרוטה לצדקה.

אולם בזמנינו שירדה חולשה לעולם ונחלשו הדורות, אם קשה עליו להתענות ביותר יכול לפדות את התענית על ידי נתינת צדקה (שו"ת חיים שאל ח"א סי' יב, בא"ח וכה"ח שם), ובפרט אם הוא בחור ישיבה שתורתו אומנתו ומחמת התענית יתבטל מתלמודו והוא לא יוכל להתרכז בלימודו, או שהוא פועל שכיר וימעט ממלאכתו שרגיל לעשות מדי יום ויפסיד מכך בעל הבית, טוב שיתן צדקה על מנת לכפר על העוון הדורש תענית (כה"ח שם אות ה' בשם מרן החיד"א, אשרי האיש חאו"ח ח"א פ"ו ס"ו, ילקוט יוסף שם ה"ב). ויתן צדקה כשיעור שווי של סעודה אחת (ילקוט יוסף והלכה ברורה שם), ויש אומרים שיתן שיעור שאוכל יום שלם מבוקר עד ערב (פסקי תשובות סי' מ אות ב בשם הדברי חיים). ויש אומרים שיכול לעשות תענית דיבור מהבוקר עד ערב במקום תענית של אכילה (שו"ת רבבות אפרים ח"ו סי' יד בשם ספר הליכות והנהגות מבעל קהלות יעקב עמ' כג בשם הגר"י קניבסקי זצ"ל, ועיין בשו"ת אור לציון ח"ג עמ' רפ ד"ה ויש מנהג שטוב והגון לעשות תענית דיבור).

וכן בחור פחות מבן שמונה עשר, אין צריך להתענות על כך, אלא יתן צדקה לכפר על העוון ויתמיד יותר בלימוד התורה (נטעי גבריאל הלכות והליכות בר מצווה פנ"ז הערה ב).

בשונה מספר תורה שהרואה בנפילתו צריך להתענות יום אחד (עיין בשו"ת יביע אומר ח"ב חאו"ח סי' כח שאינו מעיקר הדין ויש להקל לבכמה מקרים לפטור מהתענית), אם ראה תפילין שנפלו מיד חבירו, אין צריך להתענות וטוב שיתן פרוטה לצדקה (מחזיק ברכה סי' מ סק"ג, שו"ת חיים שאל שם, כה"ח סי' מ אות ח, ילקוט יוסף סי' מד ה"ג, הלכה ברורה שם עמ' שכט).

וכן מי שראה בחלומו שנפלו לו התפילין או ספר תורה מידיו, אין צריך להחמיר ולהתענות כלל (ילקוט יוסף שם ה"ד, ועיין בשו"ת באר משה ח"ג סי' ט).

סומא שאיו רואה בעיניו ששמע רעש שנפלו תפילין לארץ, אינו צריך להתענות משום שאפילו הרואה תפילין שנפלו מידיו של אדם אחר אינו צריך להתענות (שו"ת פרי השדה ח"ב סי' עב, ילקוט יוסף שם ה"ה).

נפלו לי התפילין מהיד לרצפה בטעות מה עלי לעשות? – עוד הלכות

השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.

וארא - אל תשכח להכיר
חומש שמות

וארא – אל תשכח להכיר טובה

  וארא – אל תשכח להכיר טובה מידי יום, משך שלושה שבועות רצופים, משה ואהרון מתייצבים לפני פרעה עת ירד לרחוץ ביאור, ובפיהם ציווי אלוקי:

במה אתה הייתה בוחר
סיפורים

במה אתה הייתה בוחר בדף גמרא או פרוסת לחם?

  במה אתה הייתה בוחר בדף גמרא או פרוסת לחם? הגאון רבי חיים זיצ'יק זצ"ל סיפר סיפור מרטיט המלמדנו מהי אהבת תורה: "כשהייתי בסיביר סופחתי

חומש בראשית

העולם הזה – כפרוזדור

חייו של האדם רצופים עליות וירידות. מעידות ומהמורות ניצבות להן בדרכו של ההולך בדרך ה'. כזה היה יעקב אבינו ע"ה, עת הוצרך לברוח מבית הוריו

נקודה יהודית

מיהו החתן של התורה הקדושה?

  יום אחד אחרי שמיני עצרת – שמחת תורה, ברוך השם זכינו לרקוד עם ספרי התורה לחבקם ולנשקם. המשגיח הגה"צ רבי דן סגל שליט"א היה

חומש שמות

דרשה לפרשת שמות – מי שם פה לאדם?!

פרשת שמות – מי שם פה לאדם? בהיותו רועה את צאן יתרו חותנו, זוכה משה רבינו לראשונה בחייו לגילוי שכינה, היה זה כאשר הגיע אל

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן