השנה ראש חודש אדר יחול בימים שישי ושבת (ל' שבט יום שישי א' אדר יום שבת) ובו ביום קוראים בפרשת שקלים, ומוציאים שלושה ספרי תורה, בראשון קוראים ששה עולים בפרשת שבוע פרשת משפטים, ובשני עולה השביעי לקריאה של ראש חודש ואומר חצי קדיש ששלמו חובת היום של שבעה עולים (שו"ע סי' רפב ס"ד), ובשלישי עולה המפטיר בפרשת שקלים ואומר חצי קדיש ומפטיר בהפטרת "ויכרות יהוידע" (שו"ע סי' תרפה ס"א).
ואם קראו שבעה עולים בספר הראשון ובכך שלמו חובת היום, יאמרו קדיש גם אחר הספר הראשון, ובסך הכל יאמרו שלושה קדישים (שו"ת ישכיל עבדי ח"ו חאו"ח סי' כב, שו"ת יבי"א ח"ד חאו"ח סי' כב, חזו"ע פורים עמ' יט, וכ"כ בשו"ת אורל"צ ח"ד פנ"א ה"ו והוסיף שלדעת הגר"ח פלאג'י בספר חיים סי' לט אות ה אין אומרים קדיש אחרי הספר הראשון אף כשעלו שבעה עולים, וסיים שהמנהג לומר קדיש אך אין למחות באותם הנוהגים שלא לומר קדיש אף כשעלו שבעה עולים שיש להם ע"מ לסמוך).
ונוהגים בסיום ההפטרה לומר פסוק ראשון ואחרון של "השמים כסאי" שמסיים בה "והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו", כדי שיהיה היכר שהיום ראש חודש (שו"ע סי' תכה ס"ב, נהר מצרים דף כד ע"א, כה"ח אות יג, שו"ת יחו"ד ח"ג ס"ס מב, ובח"ז סי' רז אות ה), ואין מזכירים בברכה האחרונה על ההפטרה ראש חודש, לא באמצע הברכה ולא בחתימתה (חזו"ע פורים עמ' יט).
