מה קרה לשודדים שניסו לשדוד את רבי יעקב אבוחצירא זצ"ל?
מרן ה'אביר יעקב' הגאון הקדוש רבי יעקב אבוחצירא זיע"א התנהג כל ימיו בענווה מופלאה, ומרוב אהבתו ללומדי התורה היה טורח בעצמו לעבור מעיירה לעיירה ומעיר לעיר כדי לאסוף תרומות למען המוסדות התורה והתלמידי חכמים, ובפרט למען יתומים ואלמנות אשר אין להם סעד ומשענת.
ומסופר שפעם אחת כשעה עשה רבי יעקב את דרכו חזרה לעירו, לקח עימו גוי אחד שיתלווה אליו ויעזור לו בהיות בדרך. לפניהם היו שתי דרכים, האחת דרך המלך ללא מכשולים ומהמורות והשניה דרך בה היו שודדים רבים שעטים וקופצים על עוברי הדרך כחיה מסוכנת.
רבי יעקב אמר לגוי: "אנחנו נלך בדרך הזו" כשהוא מפנה את אצבעו לדרך בה היו מצויים השודדים. הגוי נבהל ואמר: "מחילה מכבודו דרך זו מסוכנת אולי נלך בדרך השניה? אף אחד לא מעז ללכת לשם!". השיבו רבי יעקב: "אתה עובד אצלי ואני אחראי עליך, תלך איתי בדרך הזו ולא יאונה לך כל רע". והנה בהיותם הולכים בדרך המסוכנת לאחר כמה מטרים הם רואים קבוצה של כארבעים שודדים מסוכנים האוחזים בידם נשק וממתינים ל'טרף' היומי שלהם.
הגוי התחיל לרעוד בכל גופו עד שכמעט ונעמד על מקומו ללא אפשרות ללכת, ואליו רבי יעקב אבוחצירא המשיך ללכת כרגיל ולא הניד עפעף כאילו לא קרה כלום. השודדים שהכירוהו כהחם של היהודים התקרבו אליהם. הם ידעו שרבי יעקב הלך לאסוף תרומות למען לומדי התורה בעירו ובידיו הקדושות סכום כסף רב. ראש השודדים פנה לרבי יעקב וביקש ללא היסוס: "תביא לנו את הכסף שלך", "טוב, הנה התיק שלי קח כמה שתחפוץ" ענה רבי יעקב. אלא שהשודדים הרשעים לא הספקו בלעבור על "לא תגזול" אלא רצונם עש לעבור גם "לא תרצח". ומיד אמרו לו: "כדי לקחת את כספך אנחנו צריכים תחילה להרוג אותך", להפתעתם אמר להם רבי יעקב: "בבקשה תהרגו אותי ותמלאו את רצונכם".
כמה מהשודדים הרימו את נשקם כדי להרוג את הצדיק הקדוש והיא לא תצלח. כל ארבעים השודדים כולם התאבנו ונעשו כאבן שאין לה הופכין ואין ביכולתם לזוז ממקומם! ולא רק שהם התאבנו אלא חצי גופם שקע בתוך האדמה. כשהגוי ראה כך נעמד בהלם, הוא העלה במוחו מה רב כוחו של מרן האביר יעקב זצ"ל. "תשאיר אותם כך, שישארו פה, כדי שגנבים אחרים יבואו ויראו אותם וייראו מלפגוע ביהודים". אמר רבי יעקב לגוי. הם עזבו אותם כך והלכו לעיר. משפחות השודדים ידעו מבעוד מועד כי השודדים מתכננים לשדוד את רבי יעקב, אלא שהם ראו שרבי יעקב חזר לעיר אבל השודדים טרם חזרו וזה עורר את דאגתם.
חלף עבר לו יום תמים והשודדים טרם חזרו לעירם. הלכו בני משפחותיהם לפני רבי יעקב אבוחצירא ושאלו אותו "האם כבודו ראה את השודדים?", אך הוא התעלם מהם לא ענה להם, הוא לא התייחס אליהם. הם הלכו לעוזר שלו, הגוי הערבי שהתלווה אליו בדרך, והוא סיפר להם את כל אשר קרה להם. "תרוצו מהר לבקש סליחה ומחילה מהצדיק". הם רצו לרבי יעקב ובכו בכיות נוראות והתחננו לפניו: "בבקשה חכם תשיב לנו את קרובנו בחזרה". אמר להם רבי יעקב: "אני יכול להשיבם כבתחילה שילכו על רגליהם כאחד האדם, אך בתנאי שהם יקבלו על עצמם שלא יפגעו יותר ביהודים, שיבטיחו שמהיום והלאה הם יפסיקו עם מעשיהם המכוערים ללסטם את הבריות, ואם לא אוי ואבוי להם". הם הלכו אל המקום בו נעמדו כאבן ומצאו אותם מאובנים, מיד פנה אחד אליהם האנשים וצעק להם: "האם אתם מקבלים עליכם יותר לא לגנוב וללסטם את הבריות?", או אז נפתח פיהם ואמרו כולם: "מקבלים עלינו", והם שבו לעצמם התרוממו ויצאו מן האדמה.
ואף שלפני מעשה זה ידעו הכירו הכל בקדושתו וטהרתו של מרן ה'אביר יעקב' הגאון הקדוש רבי יעקב אבוחצירא! זיע"א, אך כעת נפלה עליהם אימה ופחד ממנו.
מה קרה לשודדים שניסו לשדוד את רבי יעקב אבוחצירא זצ"ל? – עוד סיפורים
