מדוע אנו לא מניחים תפילין בשבת? והאם הם מוקצה?

מדוע אנו לא מניחים תפילין בשבת? והאם הם מוקצה?

 

הנה בגמ' (מנחות לו:, עירובין צו.) אמרו שתפילין נקראים אות שנאמר "והיה לך לאות על ידיך", ולכן אין מניחים תפילין בשבת ויום טוב משום שהם עצמם אות שנאמר "אות היא בני ובין בני ישראל". ומשמע שאין צורך להניח בהם תפילין אבל אם הניחם אין כל איסור בדבר. אולם לדעת הזוהר הקדוש (זוהר חדש שיר השירים דף ח ע"א) אסור להניח תפילין בשבת ויום טוב, מפני שהם עצמם אות, ואם מניחים בהם אות אחר שהם התפילין, הוי כזלזול באות שלהם ובחותמו של מלך שעשאם אות בפני עצמם.

וכן כתב מרן השו"ע (סי' לא ס"א) שבשבת ויום טוב אסור להניח תפילין, מפני שהם עצמם אות ואם מניחים בהם אות אחר הרי שמראה זלזול באות שלהם. אלא שבית יוסף (סי' שח ד"ה ודע) כתב שנחלקו הפוסקים האם אסור להניח תפילין בשבת. שבספר מקדש אוסר לטלטל תפילין בשבת, אבל לצורך גופם ולצורך מקומם מותר לטלטלם, שלא החמירו בהם יותר מכלי שמלאכתו לאיסור, שמותר לטלטלו לצורך גופו ולצורך מקומו. אולם לדעת רבינו לוי בן חביב זצ"ל המהרלנ"ח, יש אנשים שאומרים שאסור לטלטל תפילין בשבת, ושהם מוקצה מחמת מצוה. וזהו שיבוש גמור, שאין איסור להניח תפילין בשבת, אולם אין צריך להניחם בשבת ויום טוב משום שהם אות בפני עצמם (כ"כ מרן הב"י במספר מקומות בסי' כט ד"ה ואיכא, ובסי' תקטז, ובסי' שח ע"ש).

וכתב הרמ"א (סי' שח ס"ד) שאין לטלטל תפילין אלא לצורך, ועל כן מותר לטלטלם אם חושש שמא יגנבו או כדי שלא יתקלקלו בחמה וכיוצא בזה. ומרן החיד"א (ברכ"י סי' לא אות א), הסביר שלדעת מרן השו"ע תפילין דינם ככלי שמלאכתו לאיסור, שלאחר שהביא בבית יוסף שנחלקו בזה ספר המקדש והמהרלנ"ח, השמיט היתר זה בשו"ע. ומכל מקום כשחושש שמא יפלו התפילין, יכול לטלטלם בהסתמך על הפוסקים שדינם ככלי שמלאכתו להיתר (כ"כ המ"ב סי' שח ס"ק כד, וסי' לא סק"ב, ובביה"ל שם ד"ה אסור). וכ"כ הבן איש חי (שנה ב' פר' מקץ ס"ב), וכף החיים (סי' לא אות ב, סי' שח אות מו), ומרן פאר הדור הגר"ע יוסף זצ"ל בספרו הליכות עולם (ח"ג עמ' קצו), ובחזון עובדיה (שבת ח"ג עמ' סח), ושמירת שבת כהלכתה (פ"כ סי"ד), והגר"מ לוי זצ"ל בספר מנוחת אהבה (ח"א פי"ב, יב), שהעיקר להלכה להחמיר שתפילין הם מוקצה ככלי שמלאכתו לאיסור, אבל וכשיש חשש לביזיון התפילין או לצורך מקומן, אפשר להקל לטלטלם.

לסיכום: להלכה ולמעשה אסור להניח תפילין בשבת ויום טוב משום שהן אות מצד עצמם, ואם יניח בהם תפילין הרי שזלזל באות שלהם, מכל מקום כשיש צורך לטלטלם כגון כשיש חשש ביזיון או לצורך מקומן יש להקל.

השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.

להגיש דבר מאכל בפני אדם שלא יברך
הלכות

להגיש דבר מאכל בפני אדם שלא יברך

להגיש דבר מאכל בפני אדם שלא יברך האם מותר להגיש דבר מאכל לפני אדם שיודע שלא יברך? אין לתת פת לאדם שבודאי לא נטל ידיו

רעיון לפרשת ויחי
חומש בראשית

רעיון לפרשת ויחי – על חרב וחץ ומה שביניהם

  רעיון לפרשת ויחי – על חרב וחץ ומה שביניהם בין שלל הכינויים שנאמרו במעלתם של עם ישראל הוא תולעת יעקב. שכך אמרו חז"ל על

סיפור - חתונת הכסף
סיפורים

סיפור – חתונת הכסף

  סיפור – חתונת הכסף הכל נקבע מלמעלה, בשמים קבעו מי תהיה הכלה שלך, אין כל סיבה להילחם מה ששלך שלך! כאשר יצחק אבינו ביקש

ט"ו בשבט - על איזה
הלכות

ט"ו בשבט – על איזה פרי לברך קודם?

  ט"ו בשבט – על איזה פרי לברך קודם? יום ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות (מסכת ר"ה דף ב: כדעת בית הלל, וכ"פ מרן

תפילות

תפילה לאתרוג נאה ממרן הבן איש חי זיע"א

  תפילה לאתרוג נאה ממרן הבן איש חי זיע"א תפילת מיוחדת ליום ט"ו בשבט לזכות לאתרוג נאה בחג הסוכות לשנה הבאה בע"ה. נהגו להתפלל על

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן