מדוע אמר מרן הרב עובדיה לרב ראובן אלבז לחמם את ידיו?

מדוע אמר מרן הרב עובדיה לרב ראובן אלבז לחמם את ידיו?

סיפר הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א ראש ישיבת "אור החיים" כמעט גכל יום, ולפעמים גם פעמיים ביום, הייתי זוכה לראות את מרן עטרת ראשנו רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל בתפילת שחרית ובמנחה, כשאנשים ביקשו ממנו להיות סנדק, והזמינו אותי להיות המוהל לרך הנימול.

יום אחד היה קר מאוד. באתי למול את התינוק, או אז כמה דקות לפני הברית מרן פנה אלי וביקש: "רבי ראובן! היות והיום קר – אל תשתמש במגבונים הלחים הרגילים. הם לחים וקרים, ולתינוק יהיה קר… כמו כן תחמם את ידיך בהבל פה חם, כדי שהתינוק לא יסבול מידיים קרות"…

כל כך התרגשתי על חושב גדול הדור? על תינוק בין שמונה ימים שלא יהיה לו קר!!! רבותי! תראו איזו רגישות לזולת!!

ראשו של רבינו הגאון זצוק"ל הרי היה בשמים. כל כולו גאונות. ראשו משוטט בהיתר עגונות, בפסקים הרי גורל, שכל הדיינים עומדים משתאים, לנוכח השליטה המדהימה בכל הפוסקים וספרי השו"ת השונים, ועם כל זה ראשו נתון גם בתינוק הקטן הזה, שלא יהיה לו חלילה קר…

אומר דוד המלך ע"ה: "כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה" (תהילים קלח, ו).

סיפר משב"ק של מרן זצוק"ל שנים כה רבות, רבי צבי חקק הי"ו: לאחר פטירת מרן עשינו סדר בספריות ובספרים הרבים שבביתו שכידוע הם היו כל חיו… והנה בין הדפים של מרן מצאנו מכתב, בו כתב שהלווה לחתן מאה שלושים וארבע אלף שקל. לא הבנו במה מדובר וכיצד יתכן הדבר. נטינו לומר שאולי הכוונה לשקלים ישנים של פעם… אלא לאחר שניגשנו אל החתן כדי שיסביר לנו במה דברים אמורים, הלה סיפר סיפור מרגש כל כך:

אביו התחייב את הסכום הזה לצורך חתונתו. בעמל רב הכין את כל הסכום והניחו בבית. דא עקא, שריפה פרצה בביתם וכל הכסף נשרף וירד לטמיון. בשל כך, החתונה עמדה להידחות בשנה, פרק הזמן המינימאלי שהיה דרוש לאבי לשוב ולאסוף סכום כזה, וזה עוד במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב השידוך עלול היה, חלילה, להתבטל לחלוטין.

החתן בא לפני מרן זצוק"ל שהיה לבו רחום וחנון וסיפר לו את כל העניין בדבר השריפה שפרצה בביתם והכסף איננו… ומרן פסק על אתר: "לא דוחים את חתונה! ובאשר לכסף? אני נותן את כולו בהלוואה!". וזה היה פשר השטר שנמצא בין ספריו הרבים!

וכמוהו היו רבים! אנשים לקחו הלוואות, כתבו שטר, ולא פרעו את חובם. מרן ידע זאת מראש. הוא נתן להם את הכסף בתורת הלוואה בשטר רק כדי שירגישו בנוח, שירגישו שהם אינם מקבלים תרומה או צדקה, אבל מראש וויתר להם על הפירעון.

סיים הרב אלבז: "הלוואי ונזכה להמשיך את דרכו, להגביר חסדים האחד עם השני, להרבות אהבה ואחווה שלום ורעות בין אדם לחברו, ובין איש לאשתו, והאמת והשלום אהבו".

(מתוך ספר משכני אחריך).

מדוע אמר מרן הרב עובדיה לרב ראובן אלבז לחמם את ידיו? עוד סיפורים