הלכות ברכת האילנות
הלכות ברכת האילנות בשפה פשוטה וברורה לכל נפש מתוך חוברת 'זכור לאברהם' על הלכות פסח.
נוסח הברכה – היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים שהוציאו פרחים, מברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם".
כמה פעמים – ברכה זו אינו מברך אותה אלא פעם אחת בשנה (שו"ע סי' תכו ס"א), ואפילו אם צמחו אילנות חדשים והוציאו פרחים אחר שבירך ברכת האילנות, לא יברך שוב (מ"ב סק"ג), והטעם לברכה זו שבתקופה זו האילנות מתחדשים ופורחים (תורת חיים סופר סק"ב).
פרחים או פירות – אם התאחר מלברך ברכת האילנות וכבר גדלו פירות באילן, לא יברך ברכה זו (שו"ע שם), וכן אם נפלו הפרחים ועדיין לא גדלו פירות, לא יברך, אולם אילן שהתחיל להוציא פירות ויש בו פרחים, יכול לברך עליו (כה"ח אות ט, חזו"ע פסח עמ' כז), ואם לא מוצא אילנות עם פרחים ויש לפניו רק אילן שנפלו ממנו כל הפרחים ולא גדלו בו פירות, יאמר הברכה בלי שם ומלכות (כה"ח שם).
זמן הברכה – לכתחילה יש לברך בתחילת חודש ניסן (שו"ע סי' רכו ס"א), ואם לא נזדמן לו לברך בתחילת החודש, רשאי לברך כל החודש, ואם לא הספיק לברך בחודש ניסן, יכול לברך בחודש אייר (מ"ב סק"ב, שו"ת יחו"ד ח"א סי' א שניסן שאמרו לאו דוקא), אולם על פי הסוד יש לברך ברכת האילנות דוקא בחודש ניסן (ברכ"י סי' רכו סק"ב, מועד לכל חי סי' א אות ט), והעיקר להלכה לברך ברכת האילנות גם בחודש אייר ובלבד שנשארו פרחים על האילנות (חזו"ע פסח עמ' כד, ובכה"ח סי' רכו אות א כתב שיאמרנה בלי שם ומלכות). וכן אם רואה אילנות בפריחתם לפני ראש חודש ניסן, ימתין מלברך עליהם עד ראש חודש ניסן (הלכה ברורה חי"א עמ' תכח), אולם במקום שפריחת האילנות בחודש אדר, ואם ימתין לימי ניסן לא ימצא פרחים באילנות יקדים לברך עליהם באדר (חזו"ע שם עמ' כה, פסקי תשובות ח"ב עמ' תתקכד).
לברך בציבור – מנהג טוב לברך ברכת האילנות בפרדסים ובגינות שמחוץ לעיר ששם ניכרת יותר התחדשות הפריחה והלבלוב, ובפרט במניין אנשים ויתפללו לעילוי נשמת הנשמות שנתגלגלו בצומח ובדומם (מועד לכל חי סי' א אות ו, כה"ח סי' רכו אות ז), אך אם קשה לו לצאת מחוץ לעיר כגון שהוא זקן או חלוש וכל שכן במקום חשש ביטול תורה, יברך הברכה על אילנות שבתוך העיר (חזו"ע פסח עמ' יב), מכל מקום זריזים מקדימים למצות, ואין להשהות הברכה כדי לברכה בציבור (חזו"ע פסח עמ' כד).
כמה אילנות – יש לברך על שני אילנות המוציאים פירות מאכל ואפילו ששניהם ממין אחד, והמברך על מיני אילנות
רבים הרי זה משובח (מורה באצבע סי' קצח, כה"ח סי' רכו אות ב, חזו"ע פסח עמ' יד), ומכל מקום אם אינו מוצא אלא אילן אחד, רשאי לברך עליו (חזו"ע ברכות עמ' תנח, שו"ת רבבות אפרים ח"ח סי' עז בשם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל).
אילן סרק – אין לברך על אילנות סרק שאינם מוציאים פירות (מ"ב סק"ב), מכל מקום אם בירך על אילן סרק, אין צריך לחזור ולברך בשנית (חזו"ע פסח עמ' יג, שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' נג אות ד), וכן מותר לברך על אילנות ערלה בתוך שלוש שנים לנטיעתם (שו"ת רב פעלים ח"ג סי' ט, חזו"ע פסח עמ' יט).
אילן מורכב – נחלקו הפוסקים אם מברכים ברכת האילנות על אילנות מורכבים מין בשאינו מינו, יש אומרים שאין לברך עליהם שקיומם נגד רצון הבורא ואין לברך ולהודות לה' יתברך על כך (שו"ת רב פעלים ח"ב חאו"ח סי' לו, כה"ח אות יא, שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' כה אות ג), ויש חולקים שאפשר לברך עליהם שברכה זו נאמרה על כלל הבריאה הטובה אשר ברא ה' שאילת יעב"ץ ח"א סי' סג, שו"ת חתם סופר ח"ו סי' כה), ולהלכה אנו מורים שאין לברך עליהם שספק ברכות להקל, והמיקל לברך עליהם אין מוחים בידו (חזו"ע פסח עמ' טו, שו"ת יבי"א ח"ה חאו"ח סי' כ), ויש מקילין לברך על אילן שגדל מאילן שהרכיבו אותו (הליכות שלמה ח"א פכ"ג סי"ח, שו"ת אורל"צ ח"ב פי"ב המ"ה, וח"ג פ"ו ה"ג), וסתם אילנות אינם מורכבים (ילקו"י פסח ח"א עמ' קמח, שו"ת אורל"צ ח"ג שם בביאורים).
עציץ נקוב – מברכים ברכת האילנות על אילן הנטוע בעציץ נקוב שהוציא פרחים (ילקו"י פסח ח"א עמ' קנז, וכמבואר בשו"ע יו"ד סי' רצד סכ"ו שאילן כזה חייב בערלה משמע שנקרא אילן), והוא הדין שמברכים גם על אילן שגדל על מצע מנותק והוציא פרחים שברכת פירותיו "בורא פרי העץ" (פסקי תשובות ח"ב עמ' תתקכו), אבל אין מברכים על אילן שגדל על מצע מים שכן ברכת פירותיו "שהכל" ואין דינו כאילן (הלכה ברורה חי"א עמ' תמ).
אישה וקטן – גם הנשים תברכנה ברכת האילנות, שאין ברכה זו כמצות עשה שהזמן גרמא שהרי מברכים אותה בפריחת האילנות אפילו שלא בחודש ניסן (חזו"ע פסח עמ' י, שו"ת אורל"צ ח"ג פ"ו ה"א), וכן נכון לחנך את הילדים הקטנים שיברכו ברכה זו (תורת המועדים פ"ב ס"י), וקטן שעתיד להיות בר מצוה בתוך חודש ניסן, ימתין מלברך עד שיעשה בר מצוה, ויברך הברכה בהיותו גדול (כמבואר בחזו"ע חנוכה עמ' שמג בדין ברכת הלבנה, שו"ת יבי"א ח"ג חאו"ח סי' כח). ואם יעשה בר מצוה בתחילת חודש אייר ויודע שימצא אילנות בפריחתם, ימתין עד שיעשה גדול ויברך, ונכון שישמע הברכה מגדול בתחילת חודש ניסן ויכוין לצאת ידי חובה, ויתנה שאינו מתכוין לצאת ידי חובה בברכתו רק אם לא ימצא אילנות בחודש אייר, אך אם ימצא אילנות בתחילת חודש אייר, יברך הברכה בעצמו (ילקו"י פסח ח"א עמ' קלח).
לברך בשבת – מעיקר הדין מותר לברך ברכת האילנות בשבת, ומהיות טוב לכתחילה יש לחוש לדעת האוסרים לברך ביום חול, אבל אם היא שבת אחרונה של חודש ניסן, וכן ציבור שבאים לבית הכנסת רק בשבת ויש חשש שאם לא יברכובשבת לא יברכו כלל, יש להורות להם שיברכו ברכת האילנות אף בשבת (חזו"ע פסח עמ' כ-כג).
הלכות ברכת האילנות – עוד הלכות
