כתב מרן השלחן ערוך (סי' רטו ס"ג, עפ"י הגמ' ברכות נג:), שקטן שהגיע לגיל חינוך ומברך ברכה לפטור עצמו עונים אחריו אמן, וכן במקום שמעלים קטן לקריאת מפטיר, עונים אחריו אמן (כמ"ש בשו"ע סי' רפד ס"ד פסק שקטן יכול להפטיר, וכ"כ המ"ב סי' רפב ס"ק יב).
וכתב המשנה ברורה (ס"ק ט"ז) בשם הפרי מגדים בספרו ראש יוסף, שיש לדייק מדברי מרן השו"ע שכתב: "כיון שבני חינוך הם עונים אחריהם אמן", ומשמע שדוקא קטן שהגיע לחינוך יש לענות על ברכתו אמן. וכן כתב הכף החיים (אות יט) שבהגיע לגיל חינוך עונים אחריו אמן. וכן הסכים מרן פאר הדור רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר (ח"ב חאו"ח סי' יג) שבלא הגיע לגיל חינוך אין לענות אמן אחר ברכותיו.
ולכן קטן שהגיע לגיל שש שנים ויודע למי מברכים, עונים אמן אחר ברכותיו (עיין בשו"ע סי' קצט ס"י, וכ"כ הברכ"י סק"ד, המ"ב ס"ק כד, ויש מחמירים שיהא בן תשע שנים, כ"כ הבא"ח פר' קרח הי"א והכה"ח אות כט, אולם בשו"ת יביע אומר שם אות יב הכריע שיהא בן שש, וכ"כ בשו"ת אור לציון ח"ב פי"ד הל"ג), אולם העונה אמן אחר ברכת קטן בן חמש שנים ויודע למי מברכים, יש לו על מה שיסמוך (שו"ת יביע אומר ח"ט סי' קח אות קג, הליכות עולם ח"ב עמ' קלג).
ואפילו אם שומע ברכה מפי קטן ומסופק אם מלאו לו שש שנים או לא, יענה אחריו אמן, משום ספק ספיקא להקל, שמא מלאו לו שש שנים, ואם תאמר שעדין קטן הוא, שמא הלכה היא כדעת הרא"ה וסיעתו שקטן בן חמש ויודע למי מברכים נחשב שהגיע לגיל חינוך מצות (שו"ת יביע אומר ח"ח סי' כה אות ח), ויש אומרים שיאמר הפסוק: "ברוך ה' לעולם אמן ואמן" ויכיון באמן השני לברכת הקטן, וטוב לעשות כן כדי שהבן לא יראה שאביו אינו עונה אמן על ברכתו, וילמד מכך שלא לענות אמן כשישמע אחר המברך ברכה (שו"ת אור לציון שם בהערה). וצריך להקפיד שהקטן יהיה נקי, ואם אינו נקי אין לענות אחריו אמן (הליכות עולם שם).
להלכה ולמעשה קטן שהגיע לחינוך כבן שש שנים ויודע למי מברכים, יש לענות על ברכתו אמן, והמיקל לענות אמן אף על ברכת קטן בן חמש יש לו על מה שיסמוך. ויש אומרים שיאמר הפסוק: "ברוך ה' לעולם אמן ואמן", ויכיון באמן השני לברכת הקטן.
