בכל השנים מנהג הספרדים להסתפר ביום ל"ד בעומר ביום, ומנהג האשכנזים להקל בל"ג בעומר, אולם השנה ל"ג חל בערב שבת, ומותר להסתפר בו ביום מפני כבוד השבת (שו"ע ורמ"א סי' תצג ס"ב), השנה תשפ"ה מותר להסתפר בערב שבת פרשת אמור י"ח באייר 16/5/2025.
אלא שיש מחמירים שלא להסתפר כל המ"ט ימים של העומר, ומסתפרים בערב חג השבועות (שער הכוונות דף פו עד בשם רבינו האר"י ז"ל, מורה באצבע אות רכא, כה"ח אות יג). ולכן למנהגם אין מסתפרים בערב שבת, ויש לדעת שאין זה חובה אלא מנהג חסידות.
וכתבו הפוסקים שמי שאין לו פנאי להסתפר בערב שבת ביום , מותר להסתפר בליל שישי (יום חמישי בלילה), שאומרים במקצת הלילה מקצת היום ככולו, וכל הדינים הנוהגים ביום מותרים מהלילה שלפניו (אלא שדין זה שנוי במחלוקת הפוסקים, ודעת הרמב"ן שאומרים במקצת הלילה מקצת היום ככולו, אך לדעת המהר"ם מרוטנבורג הרא"ש והתוס' להחמיר בזה, ועיין בב"י יו"ד סי' שצה שהכריע כמותם).
וכן הסכימו אחרונים רבים (מור וקציעה, פר"ח, מרן החיד"א במחזיק ברכה סק"ה, מ"ב ס"ק יא, כה"ח אות כג). ולכן אפשר להקל להסתפר בליל שישי אחרי צאת הכוכבים, אם אין לו פנאי להסתפר בערב שבת ביום (שו"ת אגרות משה או"ח סי' קנט, חזו"ע יו"ט עמ' רסז).
וכן מותר לערוך נישואין לחתן שלא קיים פריה ורביה גם בליל שישי, שהוא ליל ל"ג בעומר (פר"ח סי' תצג ס"א, שו"ת שואל ונשאל ח"ב סי' ס, חזו"ע שם).
ומצוה לשמוח בל"ג בעומר משום שביום זה תלמידי רבי עקיבא פסקו למות, ומרבים קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון (שו"ע ורמ"א סי' תצג ס"א, עפ"י גרסת הראשונים בגמ' ביבמות סב: "עד פרוס עצרת" – ל"ג בעומר).
וטעם נוסף שהוא יום ההילולא של התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי זיע"א. ולכן ירבה בשמחה לכבוד רשב"י, וכנודע שרצונו שישמחו ביום הזה (מורה באצבע אות רכג, שדי חמד מערכת א"י אות ו, ועיין בכה"ח אות כו בשם שער הכוונת דף פז ע"א).
להלכה ולמעשה מותר להסתפר ביום ל"ג בעומר שיחול ביום שישי, ומי שאין לו פנאי יכול להקל להסתפר בליל שישי – ביום חמישי בלילה לאחר צאת הכוכבים.
מצוה רבה לשמוח ביום ל"ג בעומר לכבוד התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, וללמוד מתורתו בזוהר הקדוש, ובזכותו נזכה לראות פני משיח צדקינו בקרוב ממש אמן
