
האם יש חובה לאכול פת שחרית? והאם זה דוקא בלחם או שאפשר גם במזונות?
אין חיוב לאכול פת שחרית בבוקר, טוב שהאדם ירגיל עצמו לאכול פת בבוקר, לכתחילה יש לאכול הפת תחילת שעה הרביעית משעה שקם ממיטתו, ואם הוא תלמיד חכם יאכל בתחילת השעה הששית, ולאחר זמן זה אין האכילה מוסיפה בכח הגוף אלא רק משמרתו שלא יחלה.
כמו כן, לכתחילה יש לאכול פת גמור ואם אינו יכול יאכל פת הבאה בכיסנין (מזונות) כשיעור כביצה.
ונכון לשתות משקה חם בבוקר.
הנה בגמרא (בבא קמא צב:, בבא מציעא קז:) אמרו: "שמונים ושלושה חולאים תלויים במרה, וכולם פת של שחרית במלח וקיתון של מים מבטלתן". ורמז יש לדבר, פת שחרית וקיתון של מים מצילה משמונים ושלושה מחלות, בדיוק כמנין העולה בגימטריא של "מחלה" – שמונים ושלושה.
בדבר שמירת הגוף כתב הטור (סי' קנה): "ומצוה להנהיג את עצמו במידה טובה והנהגה טובה, לשמור על בריאותו שיהיה בריא וחזק לעבודת הבורא יתעלה" עכ"ל.
להלכה כתב מרן בשולחן ערוך (סי' קנה ס"ב), טוב שירגיל עצמו לסעוד פת שחרית. ומבואר יוצא, שאין האדם חייב לאכול פת שחרית, אולם טוב שירגיל עצמו בזה, שכאמור יש בה הצלה לגופו ממחלות רבות.
בשיעור אכילה זו, כתב הפרי מגדים (משבצות זהב סק"א), שיש לאכול שיעור של כביצה פת (54 גרם).
והגדרת "פת" כתב הכף החיים (אות כד), כל שיש בה מחמשת מיני דגן שהם: חיטה, שעורה, כוסמת, שיבולת שועל ושיפון, ודוקא פת אפויה ולא תבשיל של אחד מהם.
מכל מקום אם אין באפשרותו לאכול פת גמור, יאכל מזונות כשיעור כביצה, וטוב שישתה עמה גם משקה חם.
כמו כן זמנה לכתחילה בתחילת השעה הרביעית משעה שקם ממיטתו, [בשעות זמניות, ע"י שיחלק שעות היום לי"ב חלקים]. ואם הוא תלמיד חכם יאכל בתחילת השעה הששית (שו"ע סי' קנז ס"א), ולאחר זמן זה אין תועלת האכילה מוסיפה בכח הגוף אלא רק משמרתו שלא יחלה (הלכה ברורה ח"ח עמ' יד).
האם יש חובה לאכול פת שחרית? לעוד הלכות לחצו כאן