לאחוז פרוסת לחם – מה הבעיה?

לאחוז פרוסת לחם – מה הבעיה?

האם מותר לאחוז בידיו פרוסת לחם בשיעור כביצה (54 גרם)?

להלכה ולמעשה כיום מותר לאחוז בידיו פיתה או לחמניה שיש בשיעורה יותר מכביצה ולאכול, ואף לכתחילה.

וכמו כן מותר להניח מהפיתה או הלחמניה על גבי השלחן לאחר שנגס בה בשיניו, וכן דרך האכילה היום.

מקורות

אמרו בגמ' (מסכת דרך ארץ פ"ו ה"ה), לא יאחז אדם כביצה פרוסה בידו, ואם עשה כן, הרי זה רעבתן וגרגרן.

והטור (סי' קע) כתב 'לא יאכל אדם פרוסה כביצה', וכתב מרן בבית יוסף שמדברי הגמ' משמע שאין לאחוז פרוסת כביצה בידו אף על פי שאינו אוכל ממנה, שבאחיזה תלוי הדין ולא באכילה. וכן יש לפרש בדברי הטור שלא התכוין אכילה אלא אחיזה.

וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סי' קע ס"ז) לא יאכל אדם פרוסת כביצה, ואם אכל הרי זה גרגרן. ואף שהעתיק לשון הטור כוונתו כפירושו בבית יוסף כנ"ל. (הב"ח ביאר הדין שמכניס לפיו כל פרוסת הכביצה ואוכל בפעם אחת, אך האחרונים חלקו על הסבירו, וכ"כ המג"א ס"ק יא, פמ"ג משב"ז סק"ד, מ"ב ס"ק יט, כה"ח אות לא).

וכתב המג"א (ריש סי' קע) שמדברי השלחן ערוך (סי' קסז סט"ו) מוכח שהאיסור לאחוז בפרוסת לחם ביותר מכביצה, וכן כתבו בשער הציון (ס"ק יט), כף החיים (אות לא), וספר הלכה ברורה (ח"ט עמ' כח).

אולם בזמנינו נשתנה הדבר שדרך בני אדם לאחוז בידו כביצה לחם ולאכול, וכגון שאוחז סנדוויץ' או פיתה ואוכל, ואפילו שיש בו יותר מכביצה מותר ואף לכתחילה. כן כתבו בשו"ת אור לציון (ח"ב סי מו ה"ז), ובספר הלכה ברורה (שם). ואף שיש מחמירים בדבר כמו שכתב בספר וזאת הברכה (פ"ב סי"ד, הוב"ד בספקי תשובות ח"ב עמ' תפב) בשם הגרי"י פישר. מכל מקום העיקר להלכה להקל בזה, ופוק חזי מאי עמא דבר.

ומה שכתבנו שמותר להניח מהפיצה על גבי השלחן אף שנגס ממנה, הוא עפ"י דברי מרן בשלחן ערוך (סי' קע ס"י) לא ישוך פרוסה ויניחנה על גבי השלחן. וכתב המשנה ברורה (ס"ק כו) מפני שנמאסה לבריות שיראו אותה.

אולם כתבו אחרוני זמנינו שכיום אין דרך בני האדם להקפיד על כך, ולכן מותר להניחה על גבי השלחן, וכן כתב בספר הלכה ברורה (ח"ט עמ' לא).

לאחוז פרוסת לחם – מה הבעיה? – עוד הלכות