מהם מנהגי האבלות שנוהגים להתאבל בספירת העומר?

מהם מנהגי האבלות שנוהגים להתאבל בספירת העומר?

 

המנהג בכל תפוצות ישראל להתאבל על תלמידי רבי עקיבא שמתו בין פסח לפרוס עצרת, ולהימנע משמחה. ובכלל זה נהגו שלא לשאת אישה בימי הספירה מפסח ועד ל"ד לעומר בבוקר למנהג הספרדים (שו"ע סי' תצג ס"א), אבל בני אשכנז לא נושאים נשים עד ל"ג לעומר (רמ"א שם). מכל מקום בשעת הדחק אפשר להקל גם לספרדים לשאת אישה בליל ל"ד לעומר, שכן מקצת היום ככולו נאמר גם בלילה (חזו"ע יו"ט עמ' רנו).

וכן מותר לעשות מסיבת תנאים שהיא סגירת השידוך בין בני הזוג בימי הספירה ללא ריקודים ומחולות, וישירו בפיהם בלבד ללא כלי נגינה (מג"א סק"א, חזו"ע יו"ט עמ' רנח). אלא אותם הנוהגים להקל בכל השנה לשמוע שירי קודש המלווים בכלי נגינה דרך טייפ או דיסק (ע"ע בשו"ע סי' תקס ס"ג), נכון שיחמירו בספירת העומר שלא לשמוע שירים כלל. אולם שירה בפה ללא מנגינה מותרת ואין להחמיר בזה, ומכל מקום בשמחה של מצוה שנעשית בזמנה בימים אלו, ברית מילה, פדיון הבן, סיום מסכת, בר מצוה בזמנה, יש להתיר לשמוע שירי קודש מלווים בכלי נגינה (חזו"ע יו"ט עמ' רנח).

וכן נהגו שלא להסתפר בימי הספירה עד יום ל"ד לעומר בבוקר, וכן נוהגים הספרדים (שו"ע שם ס"ב). אבל מנהג האשכנזים שלא להסתפר עד יום ל"ג לעומר ביום (רמ"א שם, מ"ב סק"ח), אך נשים וילדים מותרים להסתפר כרגיל (חזו"ע יו"ט עמ' רסא, שו"ת אורל"צ ח"ג פי"ז ה"ג). והחרדים לדבר ה' נזהרים שלא לגלח גם הזקן, ובמקום צורך גדול יכולים להקל ולהתגלח בכל ערב שבת (חזו"ע יו"ט עמ' רסג).

וכמו כן מותר לברך "שהחיינו" בימי הספירה, אבל ממידת חסידות שלא ללבוש בגד חדש לאחר ר"ח אייר, ובמקום צורך ילבשנו בשבת או בשמחת של מצוה ויברך שהחיינו (חזו"ע יו"ט עמ' רנט).

השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.

סיפורים

האמא שניצחה את בנה

זהו מעשה שאירע לפני זמן קצר בדרום הארץ. גברת שרה זיו (שם בדוי), הייתה אישה מבוגרת ששהתה בבית אבות. בנה היחיד דוד, הגיע בכל יום רביעי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן