בין שמיעה לאמונה! – פרשת וארא תשפ"ו

בין שמיעה לאמונה! – פרשת וארא תשפ"ו

 

בין שמיעה לאמונה!

הגלות הראשונה היא גלות מצרים, ונמשכה מאתים ועשר שנים מתוכם עבדו בה עם ישראל בעבודה קשה בחומר ובלבנים, היתה זו עבודה קשה המשברת את הגוף והנפש, ודוקא מתוך המציאות הקשה צמחה הישועה, ומהחושך העמוק נתגלה אור גדול.

תחילת המכות שניחתו על המצרים לא היו רק כעונש למעשיהם, היה בהם נקודה נוספת לערער ולפורר את תחושת העבדות והשיעבוד מעם ישראל.

עוד קודם לכן משה רבינו פנה לקב"ה וכך נאמר בפסוק: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר, הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם" (ו, יב).

ופירש רש"י הקדוש "שזהו אחד מעשרה קל וחומר שבתורה". וכך הסברו, אם עם ישראל שעובדים במצרים לא שמעו אל משה, איך ישמע אליו פרעה? ובפרט שהוא ערל שפתיים!

רבים מהמפרשים מקשים מהו הקל וחומר? הרי הסיבה שבני ישראל לא שמעו אל משה היא בגלל העבודה הקשה שעבדו בה, אבל פרעה הרי לא השתעבד ומדוע שלא ישמע למשה?

מתרץ רבינו יצחק האברבנאל זצ"ל בפירושו לתורה: "רוצה לומר הן בני ישראל עִם היותם מאמינים, לא שמעו אלי מפני טרדת נפשם ועמלם, ואיך אם כן ישמעני פרעה שאינו מאמין…". וציין שמשה רבינו הדגיש שתי סיבות המונעות מישראל לשמוע בקולו. האחת מצד השומע פרעה שאינו מאמין לדברי, ולכן לא ירצה לשומעם. והשנית מצד המדבר עצמו המשמיע משה בהיותו ערל שפתים יקוץ משמוע לדבריו. מסיים האברבנאל: "והוא ק"ו אמיתי, שאם בני ישראל לא שמעו בהיותם מאמינים, איך ישמע פרעה עם היותו בלתי מאמין, ולכך לא תלה משה רבינו ע"ה הענין באמונה כי אם בשמיעה".                                                                                                                                                  פירוש נפלא נוסף לסיבת אי שמעת בני ישראל למשה רבינו כותב האדמו"ר הקדוש מגור בעל 'שפת אמת' זיע"א, כל כחו של מנהיג נובע מכח העם השומעים לדבריו, וכאשר בני ישראל אינם רוצים לשמוע בקול מנהיגיהם ממילא ניטל מהם כח ההשפעה ואין הם יכולים עוד להועיל, ולכן אם בני ישראל היו שומעים בקולו של משה, היה מתחולל נס ופיו ושפתיו היו נפתחים ודבריו היו משפיעים גם על פרעה ומתקבלים לפניו, וזה פירוש הפסוק מאחר ו"בני ישראל לא שמעו אלי", אין בי כח לפעול "ואיך ישמעני פרעה", ומשה נותר "ערל שפתיים".

ועל כן ציוותה התורה הקדושה לציית ולשמוע לקול דברי חכמים, דור דור וחכמיו: "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה, לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (דברים י, יז). ודרשו חז"ל בספרי (דברים פיסקא קנד) "אפילו מראים בעיניך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין – שמע להם".

וחובה עלינו לשמוע בקול מנהיגי וגדולי הדור המורים לנו את הדרך אשר נפנה והמעשים אשר נעשה, כל צעד בחיינו צריך להתנהג על פי דעת תורה.

וכך אמר פעם מרן ה'חזון איש' זצ"ל בשיחה מצומצמת לפני תלמידיו ומקורביו, לאחר ששמע אותם מתלחשים בניהם בהתפעלות רבה על הנס והמופת שנעשה לאחד שבא להתברך מפי קודשו. הגיב ה'חזון איש' ואמר: "תזכרו תמיד שיהודי שמצית לחכמים מכרח הוא שיצליח".

 

 

חודש אלול - דופקים על שעריך
חגים ומועדים

חודש אלול – דופקים על שעריך כדי להכנס!

  חודש אלול – דופקים על שעריך כדי להכנס! חודש אלול הרחמים והסליחות כבר כאן. זהו לא סתם חודש אלא מושג שמעורר, שתובע, שקורא לכם,

סיפורים

סיפורו של גנב 'ירא שמים'

  מדגיש מגיד המישרים הרה"ג רבי ברוך רוזנבלום שליט"א יש מצוות שלא קל לקיים אותם, קשה לנו לתפוס בשכל אנושי איך נצטווינו עליהם, אך מצוות

סיפורים

סיפור מרגש ליום השואה

  סיפור מרגש ליום השואה היום הוא יום השואה בו אנו זוכרים ומתיחדים עם ששת מיליון היהודים הקדושים אשר נהרגו מתו וניספו על קידוש ה',

האם מותר לתקוע בשופר
הלכות

האם מותר לתקוע בשופר בערב ראש השנה?

  האם מותר לתקוע בשופר בערב ראש השנה? כתב הרמ"א (סי' תקפא ס"ג) אין תוקעים בשופר בערב ראש השנה, והוסיפו הבן איש חי (פר' נצבים

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן