תמונה בהשגחה פרטית

תמונה בהשגחה פרטית

לפעמים תוהה ומתלונן האדם על פקק תנועה שעיכבו בדרכו למקום עבודתו, או על כך שפספס את האוטובוס בדרכו לפגישה חשובה לו מאוד. ישנו משפט השגור בפי כל האומר "כל עכבה לטובה", ומקורו בדברי חז"ל (ברכות ס:): "כל דעביד רחמנא לטב עביד" – כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה. אך צריך לדעת כאשר יהודי מגיע למקום מסויים אין הוא הולך לשם מדעת עצמו, אלא ההשגחה העליונה היא זו שמוליכה אותו "לשכן שמו שם".

וכזה הוא סיפורנו סוחף ומרגש! כולו שזור בהשגחה פרטית מופלאה. כיצד ה' דואג לכך שיהיה את האדם הנכון, במקום הנכון ואפילו בזמן הנכון. גברת ח"י מירושלים חיתנה את בתה במזל טוב באחד מאולמות האירועים בעיר מודיעין עילית. בחורי הישיבה חברי החתן רקדו שעות ארוכות לקול ניגוני התזמורת. בסיום החתונה התקבצו כל בני המשפחה לתמונת מזכרת. ואחת מהמחותנות חיפשה את הסבתא לאחר בירור קצר נודע לה כי היא כבר יצאה מהאולם וכבר נמצאת ברכב, אך היא התעקשה ללא הסבר להביא גם את הסבתא לתמונות נוספות עם כל בני משפחתה, וכך התאחרה לה השעה.

השעה כבר שתיים בלילה, זה עתה הסתיימה החתונה השמחה והמאושרת. עוד צילום ועוד זווית, עוד עיכוב ועוד עיכוב, ואף אחד לא מבין מדוע ולמה השעה מתארכת ומתאחרת. הם נסעו בשתי רכבים, אב הכלה נהג ברכב משלו עם כמה מבני המשפחה, ואשתו נהגה ברכב השני עם חלק נוסף של המשפחה. הם נסעו בכביש 443, גשם עז ניתך ארצה והנסיעה הפכה לאיטית במיוחד.

והנה בהגיעם למחסום עופר, הרכב של אבי המשפחה הספיק כבר לעבור את המחסום, והמשיך בדרכו, בעוד הרכב השני בו נסעה אם הכלה הזדחל אחריו, ואז הבחינה אם הכלה ברכב שמאותת עם אורות מהבהבים של מצוקה. במבט ראשון נראה הרכב כחשוד וכזה שהחיילים צריכים לבודקו. אך היא כמיילדת חדשה במקצועה, חשה תחושה פנימית בלתי מוסברת ועלתה בה האפשרות כי בתוך הרכב ישנה יולדת הצריכה לעזרה, וזאת נגד כל ההיגיון.

גברת ח' שזה עתה חיתנה את בתה, עושה את דרכה מהאולם, אחרי כל הלחץ והתפילה, השמחה והאירוע, כשראשה וליבה עסוקים בבת שזה עתה חיתנה, החליטה לא להניח ופנתה לברר מה המצוקה שברכב והאם נדרשת איזה עזרה. "ברכב נמצאת אישה הכורעת ללדת", השיב החייל הצעיר ההמום מהמחסום.

אם הכלה מיהרה להחנות את רכבה בצידי הדרך ויצאה במהירות לעבר הרכב החונה, אולם שם היא נתקלה במחזה מצמרר. בספסל האחורי שכבה היולדת, האוחזת בבנה הילוד, שנולד לפני רגעים ספורים כשהוא למרבה הצער ללא רוח חיים, ואף ללא דופק וללא נשימה והיולדת נראתה מבוהלת.

אם הכלה לא איבדה עשתונות. היא הורתה לאב להזעיק נט"ן ולחמם מיד את הרכב. במקביל היא החלה לבצע פעולות החייאה ביילוד, להנשימו ולעסות את לבו, אך השניות נוקפות ואין תגובה. בינתיים, ברכבה, ישבו החתן והכלה ויתר בני המשפחה והחלו באמירת פרקי תהילים, עבור היולדת. הם לא היו מודעים למה שבאמת קורה ברכב. תוך כדי עיסוי הלב החלה לראות סימני החיים.

בתחילה תזוזה קלה ביד, אחר כך תזוזה בשרירי הפנים, והנה עוד קצת אוויר שנכנס לריאותיו ופתאום בכי, התינוק החל לבכות את הבכי המיוחל לו מחכה כל יולדת. האירוע כולו נמשך דקות ספורות, שנדמו כנצח. עד בואם של כוחות ההצלה – התינוק חזר לחיים. המיילדת, החלה מיד לחמם את גופו תוך שהוא צמוד לאמו המאושרת, שזה עתה נולד בנה מחדש, בפעם השנייה, בתוך דקות. ובמקביל, העניקה סיוע לאם הטרייה. לצוות נט"ן שהגיע למקום לא נותר אלא להעביר את התינוק, במצב יציב וטוב לבית החולים.

רק לאחר שהתינוק פונה לבית החולים במצב טוב, חזרה אם הכלה לרכבה ואז הבינה את שעברה, בדרך חזרה מחתונת בתה, כיצד הבחינה שלא כדרך הטבע ברכב שחנה בצד, בגשם השוטף, המחשבה שבערה בה להציע עזרה, ההבנה של הסיטואציה המורכבת, וסייעתא דשמיא בהצלת חייו של התינוק הרך. היא לא יכלה לבקש סיום כל כך מרגש ליום כה גדוש ומרגש במיוחד.

הפלא ופלא, זוהי השגחה פרטית מיוחדת, רק לחשוב שהסבתא הייתה מסרבת לחזור לאולם להצטלם עם משפחתה, והמיילדת הייתה עוברת את מחסום עופר ולא הייתה רואה את רכב היולדת ומי יודע מה היה בגורל התינוק והיולדת. אך היא זכתה במתנת שמים של "כל המציל נפש מישראל כאילו קיים עולם מלא".

תמונה בהשגחה פרטית – עוד סיפורים