שלום בין שכנים זוהי מעלה גדולה
יחסי שכנות טובים הם ברכה. אנשים שונים ובעלי ראיית עולם שונה בוחרים לגור בבניין משותף אחד, לפעמים ישנם חילוקי דעות או ויכוחים כאלה ואחרים. אולם צריך לדעת שכמו בכל ויכוח או אי הסכמה, עלינו לגשת לשאול תלמיד חכם ופוסק הלכה והוא שידריך ויכוון אותנו על פי דרך תורתנו הקדושה.
סיפר על כך הרה"ג ר' אליעזר טורק שליט"א סיפור מדהים: היה זה בשעת בוקר על גג בניין בשכונה טיפוסית, שני שכנים התווכחו ביניהם, כך שקול הצעקות הגיע לאוזני השכנים ועוברי אורח, שכלל לא הבינו על מה ולמה המהומה, רק כאשר אחד השכנים עלה לגג הבין על מה הצעקות ועל מה הוויכוח. ארבעה שכנים בנו בצוותא את הגג המשותף, הארבעה שכרו קבלן מפורסם, אשר סיים את מלאכתו כדת וכדין. אמש הגיע הקבלן וביקש את מלוא כספו המגיע לו, תוך שהוא מבקש סכום של לא פחות מחמשת אלפים שקלים עבור בניית קיר נוסף. השכנים הביטו אחד בשני, ראובן טוען ששמעון הוא זה שהזמין את הקבלן לבנות את הקיר המדובר. אך שמעון טוען שראובן הוא שהזמין את הקבלן, שני הצדדים הסכימו כי ידעו שהקיר יבנה, זאת אומרת שאחד מהם כן הזמין את הקבלן, אלא שאינם יודעים מי הוא המזמין? הוויכוח רק הלך והתלהט ולא נראה ששני הצדדים עשויים להגיע להסכמה, הטונים הלכו ועלו, ואל הוויכוח על מימון הקיר התווספו טענות ישנות על עגלות שנשארו בחדר המדרגות, טרוניות על רעש בזמן הבניה, צל השמש אשר שנלקח מהוספת הקיר המדובר ואור שאיננו.
הוויכוח גלש כבר לפסים אישיים, אש המחלוקת כבר ליחכה בשולי הבניין, או אז, יצא מביתו שכן שלישי, שותף גם הוא לפרויקט הבניה, אך היה ברור לו ולאחרים כי אין לו כל קשר לקיר המריבה המדובר, שכן הקיר נבנה רחוק מדירתו. עם זאת, ביקש השכן להקשיב לטענות שני הצדדים, שנשמעו בלהט רב.
שכנם האציל הקשיב בתשומת לב לטענות הצדדים, ובהבזק של רגע פסק את פסקו ואמר: " 'אל נא אחי תרעו, כי אנשים אחים אנחנו", ועד עתה שמרנו על אחדותנו בבניין בו אנו גרים בהקפדה יתירה. לא נאה ולא יאה שאחרי שסיימנו את פרויקט הבניה המשותף נתחיל להתווכח ולריב, הן המחלוקת הורסת כל חלקה טובה. הרי נותרתי חייב לקבלן חמשת אלפים שקלים עבור העבודה שעשה אצלי, אעגל לו את הסכום כלפי מעלה לעשרים אלף שקל, ואספוג את עלות הקיר המדובר, ובכך 'ובא לציון גואל'… וגם לבניין שלנו ישובו השלום והשלווה".
השכנים האזינו לדבריו וכמובן הסכימו להסדר, ונפרדו ממנו בתחושה של הערכה עמוקה. השכן לא עשה עסק גדול מהסיפור, והלך לביתו ורשם לקבלן שיק על סך עשרים אלף שקל. 'הנה חמש עשרה אלף שקלים עבור העבודה שעשית אצלי בבית' אמר לקבלן, 'והוספתי כאן עוד חמשת אלף שקלים עבור בניית הקיר'. הקבלן הודה לו בחום, אסף את כל פועליו וכליו ועזב את הזירה.
שבוע ועוד שבוע חולף ומשום מה השיק המדובר לא נפדה מחשבון הבנק של השכן. חלפו חודשיים ימים, ומיודענו השכן התקשר לקבלן ושאל מדוע לא הופקד השיק. 'איני יודע', משך הקבלן בכתפיו, 'אני העברתי את השיק לפועל הערבי שעבד אצלי באותה העת בגין חובי אליו, ומבחינתי החוב הזה נפרע. מדוע הפועל הערבי לא משך את השיק? אין לי מושג, האמת שמאז הוא כבר לא עובד איתי'. אחרי מספר ימים נקלע השכן לסניף הבנק בו מתנהל חשבונו, ושם התבררה לו דבר התעלומה. מסתבר, כי הפועל הערבי חומד הממון, ניסה להוסיף אפס בסכום השיק, בניסיון להעלות את סכום השיק למאתיים אלף שקל. אולם הוא היה כנראה חלש מאוד בזיופים, עובדי הבנק עלו עד מהרה על התרמית. וכשראה הפועל הערבי כי כלתה אליו הרעה, קרע את השיק לנוכח עיני הפקיד הנדהם, והותיר את קרעיו על דלפק הבנק וברח כל עוד נפשו בו ויצא כלעומת שבא.
לא רק שהשכן לא שילם את חמשת אלפי השקלים, הוא אף זכה גם במתנה על סך חמש עשרה אלף שקל. אך זכותו הגדולה היא שזכה להשכין שלום בבניין מגוריו, לוותר מעצמו ולהקדיש כסף רב ממונו כדי למנוע מחלוקת הקשה מהכל!
מובא באבות דרבי נתן (פי"ב):"אמר הכתוב: 'בקש שלום ורדפהו' יש מצות שאינך חייב לחזר אחריהם כדי לקיימם, אלא בהזדמן לפניו כמו מצוות שילוח הקן, ומהו ורדפהו? שאם יש סכסוך וריב בין אדם לחברו, או בין איש לאשתו, ימציא עצמו ליישר את ההדורים ביניהם, ולהטיל ביניהם אהבה ואחווה ושלום ורעות". ישמע חכם ויוסף לקח, להרבות בימי ספירת העומר חיבה וסלחנות כלפי הזולת ככלל ובביתו בפרט, שימים אלו ביכולתם לתקן את הפגם הנורא "שלא נהגו כבוד זה לזה".
שלום בין שכנים זוהי מעלה גדולה
עוד סיפורים
