לפעמים צריך למסור נפש כדי לזכות לישועה, הקב"ה מחכה להיטיב עמנו אלא שאנו צריכים להוכיח ולהראות לו שאנו אכן ראויים לקבל את השפע, ולהכין עצמו ככלי קיבול.
סיפר הרה"ג רבי גואל אלקריף שליט"א לפני כמה עשרות שנים הוקם ארגון חסד בעיר נתניה הנקרא בשם 'רפאנו ונוושע', מטרתו של הארגון לעזור לחולים ולבני משפחותיהם ביעוץ רפואי, בתמיכה ובארגון שבתות בבתי רפואה, והכל בצנעא ולשם שמים.
רבי חיים לא רק שלא היה מחזיק טובה לעצמו ומבקש הערכה, הוא היה נותן להם את ההרגשה שהם אלו שעושים עמו חסד ולא להיפך, יום אחד שהיותו יושב עם בני משפחה אחת מני רבות שנעזרות בארגון אותו הקים, נשאל רבי חיים: "איך הקמת את הארגון? מה גרם לך לעסוק בחסד עם הלב והנשמה.".
הוא החל לספר כי לפני עשרים שנה הוא למד בכולל במשך היום והגה בתורה בחשק רב, בערבים הוא היה מתפרנס מבדחנות. הוא נהג להופיע בחתונות ולומר שם חרוזים ודברי שבח על משפחות החתן והכלה, מנהג שהיה מקובל בקהילות רבות בחו"ל ובארץ.
יום אחד, בתו התינוקת בת עשרה חודשים חלתה. חיידק אלים המכונה 'החיידק הטורף' פלש לתוך גופה הקטן. מצבה הרפואי החל להדרדר במהירות והמערכות שבגופה החלו לקרוס אחת אחרי השניה, והפרופסור שטיפל בה אמר לרבי חיים שמצב בתו קשה ביותר. היא אמנם מטופלת באנטיביוטיקה ובתרופות אחרות אך מכיון שהמערכות בגופה החלו לקרוס כנראה שהאנטיביוטיקה לא פועלת. החיידק הנורא פגע לה בריאות ובכליות, וברגע שהוא יפגע בכבד תוך עשרים וארבע שעות היא תמות ח"ו, "אני מצטער", אמר הפרופסור "תתכונן להיפרד מבתך אני לא רואה מצב בו היא תצא מזה…".
השיחה הקשה עם הפרופסור היתה בערב השבת בשעה 02:00 בלילה. רבי חיים ישב ליד מיטת בתו הקטנה וקרא תהילים בדבקות, הוא התחנן לפני ה' שתהא השעה הזו עת רצון מלפניו ויקרה נס גדול, לאחר מכן העייפות הכריעה אותו והוא נרדם על כסאו.
ובחלומו הוא רואה את האדמו"ר בם של קדושים רבי דוד אבוחצירא שליט"א מנהריה הולך יחד עם אביו הגאון הקדוש רבי מאיר זיע"א. לפתע פונה רבי דוד לרבי חיים ושואל אותו: "מדוע פניך נפולות? מה קרה לך?", רבי חיים שהיה מקורב לגאון הצדיק רבי דוד אבוחצירא שליט"א וכן לאביו הגאון הקדוש רבי מאיר, ה'בבא מאיר' זצוק"ל.
להבדיל בין חיים לחיים, ענה לרבי דוד: "מדוע פני נפולות? יראה הרב היכן אני נמצא, בבית הרפואה, בתי הקטנה שהיא כל עולמי גוססת".
רבי דוד אבוחצירא הביט בו במבט שכל כולו אהבת ישראל ואמר לו: "הרי יודע אתה ששבת היום, וכבר אמרו חז"ל הקדושים 'שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא', תקבל על עצמך קבלה טובה, תקבל עליך לעזור ליהודים והקב"ה יעזור לך…". רבי חיים התעורר מהחלום נפעם ומכריז: "ריבונו של עולם אני מקבל על עצמי שאם אתה מחזיר לי את הילדה שלי, אני בעזרת השם מקים ארגון שיטפל וידאג לחולים ולבני משפחותיהם".
למחרת בבוקר מגיע הפרופסור כולו נסער ואומר לרבי חיים: "הגעתי בגללך אני לא אמור להיות פה היום, האחיות אמרו לי שבשעה 2:00 בלילה כל המערכות בגופה של בתך החלו להתייצב. אמרתי לאחיות ולרופאים במחלקה שזה לא ייתכן, האנטיביוטיקה לא עזרה, וכבר האיברים החלו לקרוס, זה פשוט נס רפואי! מדהים לראות אותה חוזרת לתפקוד מלא זו ממש תחיית המתים!". סיים הפרופסור.
ברם הפרופסור התעשת ואמר: "שמע אני מכבד אותך אבל דע לך שאני אפיקורס אמיתי, אני בוגר קיבוץ בית השיטה, אנו נמצאים ימים ספורים לפני יום הכיפורים, מעולם לא צמתי ביום הכיפורים עכשיו אני רואה שיש אלוקים בשמים, אני לא יודע מה בדיוק עושות התפילות שלך או איזה קבלה שקיבלת הם נתנו לבתך חיים? אבל אני מבקש ממך שתגיד לי מתי מתחיל הצום ומתי מסתיים הצום…".
רבי חיים אמר לפרופסור את זמני כניסת יום הכיפורים ויציאתו. אותו פרופסור צם באותו יום כיפור, הארגון הזה קיים כבר עשרים שנה והפרופסור כל ערב יום כיפור מתקשר ומתעדכן לגבי תחילת הצום וסיומו. זהו נס מדהים!
אותו פרופסור צם בכל יום כיפור, כבר עשרים שנה שהוא מתמיד בכך. אומר רבי חיים: "אם הייתם שואלים אותי לפני עשרים שנה מה תעשה בחייך? באיזה תחום תתעסק? לא הייתי חולם שאני אזכה להקים ארגון של חסד שיטפל ויעזור לחולים ובני משפחתם שאני אדאג להם להסעות, למזון ולארגון שבתות לכל צרכם, אני מטבעי אדם צנוע שלא יודע אפילו איך אוספים כסף, ובסיעתא דשמיא התברר לי שיש לי תפקיד אחר בעולם.
ללמדנו מסיפור נפלא זה מה הכוח של קבלה אחת שיהודי מקבל על עצמו ומחולל שינוי דרסטי בחייו. בנשמתו של כל יהודי יש כוח רוחני חזק שהוא ללא גבולות כל יהודי יכול להגיע לפסגות גבוהות ולחולל שינוי המביא למהפך בחייו.
