האם מותר לקטוף ענפים מעצי מאכל המוציאים פירות, כדי לקשט בהם את בית הכנסת לכבוד חג השבועות?
תחילה נכתוב טעמי המנהג לקשט ולעטר את בית הכנסת בעשבים לכבוד חג השבועות , בשמים ופרחים, יש אומרים משום זכר לשמחת מתן תורה שהיו שם עשבים סביב הר סיני שנאמר "הצאן והבקר אל ירעו" (לבוש סי' תצד ס"א). ועוד שבעצרת נידונים על פירות האילן, ולכן נוהגים להעמיד אילנות בבית הכנסת ובבתים (רה"ש טז., מג"א סק"ה, שו"ע הגר"ז סי"ד).
והאם יש במנהג זה משום "חוקות הגויים", אין לחוש בזה משום חוקות הגויים שמנהג זה מונהג ומושרש בישראל משנים קדמוניות ומנהג ישראל תורה הוא (רמ"א סי' תצד ס"ג, וכתב הח"א כלל קלא סי"ג בשם הגר"א שאין לשטוח עשבים בביה"כ משום שעפ"י חוקי הגויים מעמידים אילנות ביום אידם, ובשו"ת יחוה דעת ח"ד סי' לג כתב שמבואר במהרי"ק שהאיסור לילך בחוקות הגויים הוא ללא נתינת טעם כלשון חוק ללא כל הסבר, אולם כאן טעמים רבים נאמרו במנהג זה ואין לחוש לאיסור כלל).
ובעיקר יש להיזהר מגזל שאם מתגורר בבניין משותף, מותר לקטוף מעט ענפי הדסים מגינת הבניין, שעל כמות מועטת אין מקפידים שאר הדיירים, ואם יודעים שמקפידים גם על כמות קטנה, אסור (משפטי צדק ח"ג סי' ו סכ"ב). ואסור לכרות ענפים מאילנות השייכים לרשות המקומית או לקק"ל (שו"ת יחוה דעת ח"ה סי' מו).
ונכון להיזהר שלא לקטוף ענפים מעצי פרי במקום שיש אילנות סרק, ואם אינו מוצא אילנות סרק, יקטוף ענפים מאילנות של מאכל שנחשב מצוה וטוב שיעשה כן על ידי גוי (שו"ת יחוה דעת שם, נט"ג שבועות עמ' פא, וראה בספרנו נחלת יעקב סוכה וד' המינים עמ' קעב).
להלכה למעשה יש מקור למנהג זה, ואין בזה חשש משום "חוקות הגויים", ונכון לקטום דוקא מעצי סרק ולא מאכל, וכשאינו מוצא עצי סרק יאמר לגוי שיקטום הענפים.
עוד כתבות על חג שבועות
