תעשה את שלך!
תם ונשלם לו בניית משכן ה' וכליו אשר נבנה בדיוק רב בידי 'חכמי הלב' עושי מלאכת הקודש בני שבט לוי, ובראשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה.
למותר לציין שמלאכה זו היא מהמלאכות הקשות שבמקדש, שבין היתר היה עליהם לעמול בחיתוך וגילוף עצים, תפירת בדים בשלל צבעים ושזירת חוטים, התכת מתכת ויציקתה בשנית, עיצובם, הברקתם ומירוקם של כלי הזהב, הכסף והנחושת, שיבוצם של אבני החושן פתוחי חותם איש על שמו לשנים עשר שבטי ישראל.
על הפסוק בפרשתנו: "וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה אֶת הָאֹהֶל וְאֶת כָּל כֵּלָיו קְרָסָיו קְרָשָׁיו בְּרִיחָיו וְעַמֻּדָיו וַאֲדָנָיו" (לט, לג).הביא רש"י הקדוש את דברי חז"ל במדרש (תנחומא סי' יא), שסיבת הבאת המשכן אל משה משום שלא היו יכולים להקימו, ולפי שלא עשה משה שום מלאכה במשכן, הניח לו הקב"ה הקמתו, שלא היה בהם מי שיכול להקימו מחמת כובד הקרשים, אמר משה לפני הקב"ה: 'איך אפשר להקימו על ידי אדם? הרי הוא כבד מאוד'. השיבו הקב"ה: 'אתה הנח ידיך עליו, וראה שהמשכן יתרומם לבדו'. וכך עשה משה והמשכן עמד על תילו, וזהו שנאמר: "הוקם המשכן" – שהוקם מאליו.
ויש לשאול, משה רבינו הקים את המשכן או שהוא הוקם מאליו? שכן פעם אחת נאמר: "הוקם המשכן" – משמע שהוקם מאליו, ובפסוק הבא אחריו נאמר: "ויקם משה את המשכן" – משמע שמשה הקימו.
ודרשו חז"ל שהתקשה משה רבינו להקים את המשכן בעצמו, אמר לו הקב"ה: 'אתה רק הנח ידיך ואני אקימנו ויראה כאילו אתה הקמת אותו'. אם כך מה משמעות הקמת משה את המשכן?
אלא כאן למדנו יסוד גדול מאוד בעבודת ה', שאת כל הפעולות שנראה לנו שאנו לא מסוגלים לעשות אם רק נתחיל, הקב"ה יעשה את שאר העבודה, שכך אמרו חז"ל (שיר השירים רבה ה, ב) את שאמר הקב"ה לנו: 'בני, פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם שקרונות ועגלות נכנסות בו'. פשוט עלינו רק לפתוח פתח כחודו של מחט וההצלחה תאיר לנו פנים, ואם אנו רואים שבוששה הצלחתנו מלהגיע וטרם נושענו, זהו אות משמים שהפתח שפתחנו קטן מחודו של מחט .
ואם נדמה בעינינו כי עשינו פתחים רבים והרבה יותר גדולים מחוד המחט, ובכל זאת לא קבלנו את מבוקשנו, יתכן וסגרנו אותם באמרנו שנתחיל ללכת לשיעור תורה מדי יום אבל זה לא קרה היום יש חתונה ומחר בר מצוה ביום אחר נשארו בעבודה עד מאוחר ועוד שלל תירוצים כאלה ואחרים, עד שלבסוף הפתח הקטנטן שפתחנו הספיק להיסגר. אכן כל ההתחלות קשות וכל שינוי מצריך הקרבה אבל בסוף סוד ההצלחה היא ה-ת-מ-ד-ה! עלינו לזכור שעלינו רק להתחיל הקב"ה יעשה את השאר.
ישנו סיפור מרתק ומופלא במיוחד המובא במדרש (רבה קהלת א, א): מעשה בתנא הקדוש רבי חנינא בן דוסא שראה את בני עירו עולים עם קורבנות נדרים ונדבות לירושלים להקריבם בבית המקדש, אמר לעצמו, כולם עולים לירושלים ומביאים נדרים ונדבות ואני, איני מעלה דבר?! מה עשה יצא למדברה של עירו וראה שם אבן אחת, הוציא כליו, פטיש ואזמל והחל לסתתה עד ששברה וסיתתה ומירקה, שכל הרואה אותה אומר ברקאי. אמר כעת עלי להעלותה לירושלים.
ביקש לשכור לו פועלים, נזדמנו לו חמישה בני אדם, אמר להם: 'מוכנים אתם להעלות לי אבן זו לירושלים?', אמרו לו: 'תן לנו חמישה סלעים ואנו מעלים לך אותה לירושלים'. ביקש ליתן להם סכום זה אך לא נמצא בידו מעות באותה השעה, הניחוהו והלכו להם לדרכם. ראה הקב"ה את השתוקקותו לעלותה לירושלים וזימן לו חמישה מלאכים בדמות בני אדם, אמר להם: 'מוכנים אתם להעלות לי אבן זו לירושלים?', אמרו לו: 'תן לנו חמישה סלעים ואנו מעלים לך אותה ירושלים, ובלבד שתתן ידך ואצבעך עמנו'. 'שים יד גם אתה', נתן ידו ואצבעו עמהם ונמצאו בין רגע עומדים בשערי ירושלים, ביקש ליתן להם שכרם על 'ההובלה המהירה' אבל הם נעלמו כלעומת שבאו.
נכנס רבי חנינא בן דוסא ללשכת הגזית ושאל עליהם, 'האם יודעים אתם מי היו אותם פועלים?' השיבו לו אחיו הכהנים: 'מאחר שבשמים ראו את חשקך הרב לעלות האבן לירושלים, עשו לך נס נשלחו מלאכי השרת בדמות פועלים להעלות האבן לירושלים'.
כה נעימים הם הדברים כמים קרים על נפש עייפה, רבי חנינא בן דוסא רצה בכל מאודו לעלות לירושלים כבני עירו אך היאך יעלה בידיים ריקניות, לבסוף הזדמנה לו אבן וסבלים וכל שנדרש לעשות הוא להניח ידו על האבן ומצא עצמו בשערי ירושלים.
ועלינו ללמוד מכך שמה שהיה עד היום שהתחלנו והפסקנו שייך להיסטוריה, מעכשיו מתחילים מהתחלה, אל יאוש, על האדם לעשות את שלו, ויושב במרומים יעשה את שלו ותראה הצלחה גדולה.
זהו בעצם יסוד הנס של פורים, אסתר המלכה בבואה לפני אחשורוש לבקש על עמה, מסכנת עצמה שכל איש ואישה יודעים שאין לבוא אל המלך אם לא שהוזמן מראש, שהבא ללא הזמנה אחת דתו להמית, ובדרך פלא נעשה לה נס ושרביט המלך התארכה בעשרות מטרים וראה אותה המלך ושמח בבואה ועשה לה מבוקשה (מגילה טו.), פשוט מאוד עלינו רק להתחיל.
