ימים קדושים הם ימי השובבי"ם, שהם ראשי תיבות של שמות פרשיות השבוע ש'מות ו'ארא ב'א ב'שלח י'תרו מ'שפטים, ובשנה מעוברת מוסיפים גם ת"ת ת'רומה ת'צוה (מג"א סוף סי' תרפה). בספרים הקדושים מובאים דברים מרוממים אודות ערכם של הימים הללו. הרה"ק רבי אהרון מז'יטומיר זצוק"ל, מגדולי תורת החסידות היה אומר כי "ימי השובבי"ם הם כמו עשרת ימי תשובה, והוא זמן שמקובל בו התפילה כעשרת ימי תשובה". ישנם שמתענים בימי שני וחמישי כפי שכתב רבינו האר"י הקדוש זצ"ל בשער המצוות (פרשת שמות), ולעומת זאת, כתבו הפוסקים שבדורנו האנשים חלושים וקשה להם להתענות, ועדיף למעט בצומות ובסיגופים ולהתחזק בניצול הזמן ללימוד התורה בשקידה.
וכן היה הגר"א זצ"ל מייעץ לבעלי תשובה כי עליהם להתייגע בלימוד התורה, ובמקום לצום עדיף לעשות תענית דיבור, ובפרט לאדם שמרבה להיכשל בלשון הרע ורכילות יש בכך תיקון מיוחד. כללו של דבר, צריך לשקול מעשיו בחכמה ובמשפט ולקבל על עצמו תוספת קדושה וכוחות ומרץ בעבודת ה'.
לפנינו סיפור מדהים שהתפרסם לאחרונה על הגה"צ רבי שלום לופס זצ"ל רבה של עכו במשך ארבעים וחמש שנה. כל חייו נלחם מלחמת הקודש למען הטהרה והקדושה בעם ישראל. הכל הכירוהו כבעל רוח הקודש אשר ראה את שאחרים אינם יכולים לראות, ותלו זאת בזכות שמירת העיניים המופלאה בה נהג בחייו. וכך העידו אנשי עכו שראו במו עיניהם שכאשר הזמינו את הרב לשמש כסנדק בברית המילה היה מגיע לאולם השמחה אחרון ובטרם נכנס היה עוצם את עיניו ונהגו האישי היה מכניסו, ומיד לאחר ברית המילה היה אומר לנהגו: "קח אותי לביתי, אליהו הנביא לא נמצא במקום בו לא שומרים על צניעות".
וכפי המסופר יום אחד הוזמן הרב לשמש כסנדק בברית מילה. הרב התיישב על כסאו כשהתינוק מונח למרגלותיו והמוהל החל בטקס הברית. הרב שהיה עטוף כולו בטלית לבנה, אחז את התינוק הרך הנולד ברטט וברעדה וכיוון בכוונותיו המיסתוריות. והנה, לאחר סיום עשיית הברית, ניגשו כל המוזמנים אל הסנדק הקדוש וביקשו ממנו ברכה להצלחה וישועה, כמקובל במקומות רבים לקבל ברכה מהסנדק עקב מעלתו. ובין האורחים שנעמדו בתור לקבלת הברכה מפיו הקדוש, הגיע תורו של צלם האירוע, שהחל מתייפח ומצטער ואמר: "רבינו אנא ברך אותי שאזכה יחד עם רעייתי לזרע של קיימא. כבר חמש עשרה שנה שאנו נשואים ולא זכינו בילדים, ועוד לאחר כל הבדיקות שעשינו הרופאים לא נותנים לנו סיכוי שאזכה להיות הורים!".
הרב הביט בו מתוך הטלית הלבנה, ולאחר מספר שניות של מבט עמוק השיבו: "יהודי יקר, אם אתה רוצה ילדים?…". "כן", קרא הצלם בדמעות. "אמור לי, האם ראית כיצד נראות התמונות חסרות הצניעות העומדות בחלונות הראוה של חנותך הממוקמת במרכז העיר?!". הצלם קפא על מקומו והתבייש נורא, מניין יודע הרב כיצד נראית חנותו ומהן התמונות המופיעות בחלון?
הרב לופס הפתיע אותו ואמר: "תוריד את התמונות חסרות הצניעות מחנותך, וב"ה תזכה בבן זכר בקרוב!", סיים הרב. והצלם חזר לעבודתו בצילום הברית כשהוא מבולבל וסהרורי, "אני לא מבין" חשב לעצמו, "הרי מעולם לא ביקר הרב בחנות הסטודיו שלי, וכיצד ידע הוא על התמונות שמופיעות בו כבר מספר שנים". הוא ניגש אל כמה ממקורבי הרב ובעלי השמחה ושאל אותם האם אחד מהם סיפר לרב על חנותו, אך כולם השיבו לו בשלילה וטענו שהם בעצמם אינם מכירים את הסטודיו שלו, ואינם יודעים במה מדובר.
אט אט הבין הצלם כי רוח אלוקים מפעמת ברב והחליט לעשות מעשה. מיד עם סיום הברית, עשה הצלם את דרכו אל חנות הסטודיו שלו והסיר מהחלון את כל התמונות התלויות בו, ובמוחו מהדהדים דבריו הקדושים של הרב לופס: "אם תסיר את התמונות מחנותך, אם ירצה ה' תזכה בבן זכר בקרוב!".
ואכן הישועה לא איחרה לבוא – "צדיק גוזר והקבה מקיים". והנה לאחר מספר חודשים התבשר הצלם שבקרוב הוא עתיד להיות אבא. נרגש ונסער רץ הוא אל מעונו של הצדיק רבי שלום לופס ובישר לו כי עשה כדברי הרב וחזה בישועה… הרב שמח מאוד ואמר לו כי במשך שנים תמונות התועבה קטרגו עליו והרחיקו ממנו את ברכת ה' כאמור: "והיה בך ערות דבר – ושב מאחריך", כך שלא זכה בילדים, ומיד כשהסיר את המחסום זכה בילדים" הפלא ופלא.
בימים אלו כל התחזקות בקדושה מתקנת תיקונים עצומים, וע"י עשיית תשובה בענייני הקדושה חוזרת הברכה אל ביתו של האדם בבריאות, בפרנסה, בחינוך ילדיו ובכל מעשה ידיו וקדושה מביאה ברכה. (מעובד מתוך עלון 'עקבתא דמשיחא')
