סיפור מדהים לחנוכה – תרופה שכל כולה נס
בכל יום מתרחשים לנו ניסים פעמים אנו זוכים לראותם ופעמים לא, אבינו שבשמים אב הרחמן מנהל את עולמו בחן, בחסד וברחמים בכל עת ובכל שעה. על כך אנו אומרים בתפילה: "על ניסך שבכל יום עמנו".
סיפר הרב משה שרר זצ"ל: זוכר אני כשהייתי ילד כבן חמש, חליתי במחלה לא ידועה. בארה"ב של אותם ימים אם הייתה לך עבודה והרווחת את לחמך היית חי ואם לא הייתה לך עבודה, לא היית מעניין אף אחד. לאמא שלי לא הייתה כל כך ברירה, היא עבדה בכל שעה אפשרית וכמעט לא ראיתי אותה בימי חול.
אמא שלי הלכה לרופא. הוא בדק אותי ואחר הניד ראשו בצער: "אין לנו תרופה בשביל הילד שלך, זאת מחלה חשוכת מרפא". או אז אמא שלי עזבה אותו בלי לומר שלום והלכה לרופא אחר. כצפוי גם הוא לא נתן לי כל תקווה. אמא שלי שוב לא התייאשה ופנתה לרופא שלישי. הוא בדק אותי ביסודיות ולאחר מכן אמר: "חסד עשו איתך הרופאים הקודמים שלא סיפרו לך שיש תרופה למחלת בנך, משום שהתרופה כל כך יקרה עד שאין כל סיכוי שתוכלי לקנות אותה. סתם חבל שתהיי מתוסכלת שיש דרך להציל את בנך אבל מחוסר אמצעים כלכליים, את לא יכולה לעשות למענו כלום", סיים הרופא וחתם את דבריו.
אמא שלי הביטה לו בעיניים וביקשה את המרשם לאותה התרופה. עם המרשם היא יצאה לחפש אחר בית מרקחת. למקום הראשון היא אפילו לא נכנסה, אך בבית המרקחת השני היה תלוי מבחוץ שלט 'דרושה עובדת'. אמא שלי נכנסה מיד והגישה לרוקח את המרשם: "כמה עולה התרופה הזו?" והוא נקב במחיר, הסכום היה גבוה מאוד. אמא שלי לא נבהלה ושאלה שוב: "וכמה אתה משלם לעובדת?", משענה הרוקח פנתה אמי לצד וחישבה בזריזות את הסכום.
לאחר כמה רגעים היא חזרה אליו ואמרה: "אני צריכה את התרופה הזו, האם תסכים להעסיק אותי אצלך שלוש שנים בתמורתה?", האיש נדהם לרגע, הוא לא הבין מה היא אמרה, ואמא שלי הסבירה לו בקצרה, שהיא זקוקה לתרופה הזו עבור בנה הקטן שהיא אוהבת ומוכנה לעשות למענו הכל. הוא הסכים וערך איתה חוזה שבו היא מתחייבת לעבוד אצלו שלוש שנים ברצף תמורת התרופה היקרה, וכל זאת מבלי לחשוב מנין נתפרנס בשלוש השנים הבאות.
אמא שלי יצאה עם בקבוקון קטן בידה. השעה הייתה כבר מאוחרת, הרחובות חשוכים וריקים ורק אישה יהודיה ממהרת לביתה להציל את בנה הקטן. בדרך, באחת הסמטאות מתנפל עליה כושי גדול ממדים: "הביאי לי מיד את כל הכסף שבידך!", אמר בתקיפות. "אין לי כסף" השיבה אמא, "אז תכשיטים, טבעות, מה שיש לך!" אמר הכושי המפחיד. אמא שלי עשתה טעות והראתה לו כי ידיה ריקות מטבעות וצמידים, אין לה כלום אבל היה לה בקבוק קטן ביד.
הכושי התוקפני היה בטוח שזהו בקבוק אלכוהול וחטף לה את הבקבוק מהיד. היא ניסתה להילחם בו אבל תוך דקה הוא פתח את הבקבוקון ושתה את כולו לרוויה. אמא שלי קפאה על מקומה, היא הייתה מזועזעת, אולם מיד התעשתה על עצמה, הסתובבה ופנתה בחזרה לבית המרקחת. לשמחתה הרוקח עוד היה במקום, היא ניגשה אליו בלי להוציא מילה, לקחה את ההסכם שעליו חתמה רק לפני כמה רגעים ומחקה את המילים 'שלוש שנים' וכתבה 'שש שנים!'. היא סיפרה לו את שקרה לה ואמרה בקול ברור: "תביא לי עוד בקבוקון".
הרוקח ניגש לחדר התרופות וכעבור דקה חזר כשכולו חיוור. "נגמרה התרופה?" שאלה אותו אמא שלי. בידיו היו שני בקבוקונים גדולים זהים לחלוטין, האחד היה סגור לגמרי ובתוכו התרופה שהיא צריכה, והבקבוק השני היה פתוח, מלא עד חציו ועליו כתוב "זהירות רעל".
מיד הם הבינו את שקרה ושניהם מיהרו אל מקום ההתרחשות ומצאו את הכושי הענק שרוע על הרצפה, מת. הרוקח פחד ופנה אל אמא שלי והתחנן: "תיכף תבוא המשטרה ותחקור ממה הוא מת ויגלו שהוא הורעל. אני מבקש ממך לא לפרסם את הטעות שלי לאיש, אחרת ישללו לי את הרישיון של בית המרקחת ואולי גם אגיע לכלא. קחי את התרופה בחינם רק אל תדווחי עלי". סיים הרב שרר ואמר: "זהו נס הפרטי שלי".
סיפור מדהים לחנוכה – תרופה שכל כולה נס – עוד מאמרים לחנוכה
