סיפור לשבת – מה ראה המהרש"ם בחלומו?
בכל שבוע ושבוע מגיעה לביתו של כל יהודי אורחת חשובה ומיוחדת. כולנו מתכוננים לקראתה, קונים מאכלים ומבשלים תבשילים מיוחדים לכבודה, מתלבשים במלבושים חגיגיים עבורה, 'שבת המלכה' היא האורחת החשובה. עוד לא יצאנו משבת אחת וכבר פנינו לשבת הבאה, אך לעיתים שוכחים כי אותה 'שבת' היא כה גדולה ויקרה בשמים אשר כל הברכות מצויות בה.
סיפר המגיד הירושלמי הגה"צ רבי שלום מרדכי שבדרון זצ"ל, מעשה מופלא התרחש: "היה זה לפני כמאה שנים, בתקופתו של סבי המהרש"ם זצ"ל. היה זה בליל שבת, המהרש"ם עלה על מיטת יצועו והנה הוא חולם חלום משונה ביותר, ובחלומו הוא ניצב לפני בית דין של מעלה, במחיצת הצדיקים ומלאכי מרום, וצופה במשפט נורא שנעשה באותה העת לאחד מבני העולם הזה.
הוא הביט באותו אדם ונבהל, היה זה אברך אחד מבני קהילתו, אברך אשר השוקד על תלמודו יומם ולילה, אשר נתבע חמורות בשמים על כך שחילל את השבת האחרונה בפעולה אסורה שעשה בכניסת השבת. בית דין של מעלה הראו לו את המעשה שעשה כמעין 'סרט וידאו' ואותו אברך התבייש מאוד ולא ידע את נפשו מרוב צער. החלטת בית הדין התקבלה, גזר דין מוות לאברך על שחילל את השבת, ולכן עליו להיפטר מן העולם בעקבות כך.
המהרש"ם הזדעזע, הרי אותו אברך מבני קהילתו הינו אברך צדיק, ומה גם שהוא בעל משפחה עם אישה צעירה וילדים רכים. מיד הרגיש כי חייב הוא להציל את אותו אברך. הוא התעורר מהחלום ולא ידע האם זה חלום אמיתי או שמא מחשבה שעברה במוחו, ויותר מזה הוא התלבט האם לספר את החלום לאותו אברך בבוקרו של יום השבת או לא.
סוף דבר החלטה לא היתה לו ומחשבה חלפה במוחו, אם אחר התפילה ייגש אליו האברך וישוחח עמו, אזי יספר לו את דבר החלום, אך אם האברך לא ייגש אליו – הוא ישתוק ולא יאמר לו דבר.
התפילה החלה ובין המתפללים נמנה אף אותו אברך. ובסיום התפילה עזבו המתפללים את בית הכנסת, והמהרש"ם נשאר ללמוד במקומו. והנה, לפתע ניגש אליו אותו אברך וברכו: "שבת שלום, כבוד הרב", "שבת שלום גם לך", השיב המהרש"ם, "המתן לי בבקשה כמה רגעים, אני רוצה לדבר איתך באיזה ענין", הוסיף ואמר. והנה, ברגע ששמע האברך כי המהרש"ם רוצה לומר לו משהו, פרץ הוא בבכי והתחנן: "כבוד הרב, אני חייב לספר לרב דבר נורא ואיום שעשיתי, אשר וודאי בגלל כך רוצה הרב כעת להוכיחני".
המהרש"ם נדהם, הרי הוא עוד לא אמר לו מאומה, אך האברך המשיך בבכי ואמר: "אמש בכניסת השבת, ישבתי ועסקתי בלימוד סוגיה עמוקה בגמרא, תוך כדי שעישנתי במקטרת שבידי. הזמן התקדם וזמן כניסת השבת כבר הגיע ומרוב עיוני בלימוד התורה, לא שמתי לב לכך והמשכתי לעשן אף אחר שנכנסה השבת ושקעה לה השמש.
לפתע הרמתי את עיניי מן הספר ולתדהמתי אני רואה כי בחוץ חושך ועלטה, ולצערי הרב כבר נכנסה השבת וחיללתיה בהינף יד בעוד המקטרת בידי. הזדעזעתי מאוד, ומאז איני יודע את נפשי, מה אעשה שחיללתי את השבת, על כן באתי כעת לשאול את הרב כיצד אעשה תשובה? ובמה תהא כפרתי על חילול השבת הנורא שלי מאמש?". הרב שמע זאת ונדהם עד כמה היה החלום אמיתי. שכן האברך הגיע לבדו וסיפר על כך שחילל את השבת, עוד בטרם גילה לו על חלומו שחלם עליו.
המהרש"ם החל לספר לו את החלום הנורא שחלם עליו הלילה, והאברך החל לבכות בדמעות שליש ולבקש מהמהרש"ם שיעזור לו. הרב הרגיעו ואמר לו כי עליו להתחזק יותר בשמירת השבת, ואף סידר לו פדיון נפש, ואכן משמים הסכימו למחול לאברך כיוון שעשה תשובה שלימה והחליט להתחזק בשמירת השבת, והוא אף זכה לאריכות ימים. ('ופריו מתוק')
קדושתה ומעלתה של השבת כה גדולה עד אשר שכרו של השומרה כה רב, אך מצד שני, גם זלזול בכבודה ואי הקפדה על מצוותיה חמור הוא. וכפי שהבטיח המקובל מהר"י גיטקליא בספרו "סוד ה'": "אדם המקדים את כניסת השבת ובכך מרחיב את גבול הקדושה ומצמצם את זמן החול אף ה' ישלם לו מידה כנגד מידה – ומוציאו מהצרה ומרחיב לו את הישועה".
סיפור לשבת – מה ראה המהרש"ם בחלומו? – סוד סיפורים
