נישואין בבין המצרים
מנהג הספרדים שאין נושאין נשים מראש חודש אב ועד אחרי תשעה באב, שאין זה סימן טוב להינשא בימי אבל לעם ישראל על חורבן בית המקדש, וראש חודש עצמו בכלל האיסור (שלחן ערוך סי' תקנא ס"ב, בחזון עובדיה ד' תעניות עמ' קמ כתב שמותר לבחור שלא קיים פריה ורביה, אלא שהמנהג להחמיר), ויש נהגו להחמיר שלא לשאת נשים משבעה עשר בתמוז (בן איש חי פרשת דברים ה"ד, מועד לכל חי סי' ט אות כו, ובכף החיים אות מד כתב שנהרא נהרא ופשטיה), ויש אומרים שבדורנו אין להחמיר בזה (שו"ת אור לציון ח"ג פכ"ה ה"א בביאורים).
ומנהג האשכנזים שאין נושאין נשים משבעה עשר בתמוז ועד אחרי תשעה באב (רמ"א שם, משנה ברורה ס"ק יח), ולמנהגם יש להקל לבחור שלא קיים פריה ורביה והוצרך להינשא בליל שבעה עשר בתמוז (שו"ת אגרות משה חאו"ח ח"א סי' קסח), ויש מחמירים גם בזה (שו"ת שבט הלוי ח"י סי' פא, שו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' כו), והמיקל במקום צורך יש לו על שיסמוך (חזון עובדיה שם עמ' קמח).
ולענין אירוסין, מותר לעשות אירוסין בלא סעודה אפילו בתשעה באב עצמו, שמא יקדמנו אחר (שלחן ערוך סי' תקנא ס"ב), אבל מותר לעשות מסיבת תנאים שהיא מסיבה בה מסכמים ההורים ביניהם שלאחר ימי בין המצרים יתחתנו זוג המשודכים, ונוהגים להגיש לפני המסובים עוגות ושתיה ודברי מתיקה ולא נקרא סעודה ומותר (משנה ברורה ס"ק טז, כף החיים אות לח).
מכל מקום אסור לעשות ריקודים ומחולות בימי בין המצרים, משבעה עשר בתמוז ועד אחר תשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה, אלא רק ישירו בפיהם בלבד דרך הודאה להשם יתברך וללא כלי נגינה (מועד לכל חי סי' ט אות יח, בן איש חי פרשת דברים ה"ה, משנה ברורה ס"ק טז, כף החיים אות לט), וכל זה בריקודים ומחולות הנעשים כדת וכהלכה, אנשים לבד ונשים לבד ומחיצה גמורה מפסקת ביניהם, אבל ריקודים ומחולות בתערובת אנשים ונשים, אסורים בהחלט כל השנה כולה (חזון עובדיה ד' תעניות עמ' קמט כמבואר בשלחן ערוך סי' תקכט ס"ד, ובספר ברכת מועדיך לרבי חיים פלאג'י דרוש ז, והביאור הלכה סי' שלט ד"ה להקל).
ומותר להחזיר גרושתו בכל ימי בין המצרים עד יום התענית, שאין בזה שמחה כל כך (משנה ברורה סי' תקנא ס"ק טו, חזון עובדיה ד' תעניות עמ' קמח, ובכף החיים אות לד הביא בשם המועד לכל חי סי' ט אות כו שאף שמותר אין בזה סימן טוב).
בני זוג הבאים להינשא בימים שלאחר י"ז בתמוז עד ראש חודש אב, וכבר הזמינו אולם שמחות לשמחת חתונתם, והחתן מבני אשכנז שנמנעים מלהינשא בימים אלו והכלה ספרדיה שמתירים להינשא, יש להקל להם להינשא ובפרט אם החתן לא קיים מצות פריה ורביה, ומותר להשמיע כלי שיר ותזמורת שהיא שמחה של מצוה, וגם קרובי החתן שהם מבני אשכנז רשאים להשתתף בריקודים ובמחולות (שו"ת הראשון לציון ח"ב סי' עג), אולם קודם שהזמינו אולם שמחות, מאחר והחתן הוא שמחוייב במצות פריה ורביה ולא הכלה, הכלל העולה שהכל לפי מנהג החתן, שאם החתן אשכנזי ונושא כלה ספרדיה, אין להינשא לאחר שבעה עשר בתמוז אף שמנהג הספרדים להקל בנישואין עד ראש חודש אב, וכן להיפך אם החתן ספרדי הנושא אשכנזיה רשאים להינשא קודם ראש חודש אב (חזון עובדיה יו"ט עמ' רנו).
נישואין בבין המצרים – עוד הלכות בנושא בין המצרים
