פטירת מרן הגאון חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל לרגל יום ההילולא י"ט תמוז
דין תורה מיוחד הגיע לפתחו של מרן ראש השיבה הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל.
פעם הגיעו אליו נהג הסעה של תלמוד תורה והמלווה בהסעה זו לדין תורה. בפיהם שאלה ומבקשים לדעת עם מי הצדק, וזוהי סלע המחלוקת. ילדי תלמוד התורה עולים לרכב ההסעה בבוקר בדרכם לתלמוד תורה ובחזרתם לבתיהם, במהלך הנסיעה עוצר נהג ההסעה מספר פעמים בתחנות שונות ומוריד את הילדים, וכעת התעוררה בין השנים שאלה מעניינת מי אמור לפתוח ולסגור את דלת ההסעה?
הנהג טען: "הלוא אני מרוכז בנסיעה. הכבש סואן ומכוניות רבות נוסעות לצידי מימין ומשמאל ואין לי כל אפשרות להסב את תשומת לבי הנתונה לנעשה בכביש – לפתיחת וסגירת הדלת בכל עצירה".
לעומתו המלווה לא היה מוכן לקבל את התפקיד. ובפיו טענה: "גם אני עסוק בהעלאת או הורדת הילדים בהושבתם במושבי ההסעה ובהשגחה עליהם שלא יעמדו ושלא יפריעו לנהג במהלך נסיעתו. איני יכול להיות אחראי גם על פתיחת וסגירת הדלת!".
הקשיב חכם בן ציון אבא שאול לטענות השנים בקשב רב, והשיב להם: "אין לי פסק הלכתי לתת לכם ברגע זה. אולם שאלה יש לי אליכם: כמה מוכנים אתם לשלם עבור פתיחת ההיכל בשבת? מאה דולר? וכמה עולה פתיחה בראש השנה? אלף דולר? ובנעילה כמה אלפי דולרים? אנשים רבים מוכנים להשקיע סכומי כסף גדולים כדי לזכות בפתיחת וסגירת ההיכל, ומה בכך אם יפתחו או יסגרו את דלתות ההיכל שבו נמצאים ספרי התורה? הנה מן השמים זימנו לכם הזכות הזו באופן יומיומי, ולגמרי בחינם! בכל פעם שדלת הרכב נפתחת, וילד נכנס אליו בדרכו לתלמוד תורה, הרי זו פתיחת ההיכל! כל ילד יהודי ההולך ללמוד תורה הינו ספר תורה, ואתם יכולים לזכות לפתוח עבורו את דלת ההסעה, או לסגור אותה אחריו! בחינם! מי פתי לוותר על הזכות הזו?".
השנים יצאו מהורהרים מחדרו של חכם בן ציון שעוררם להתבונן בזכות הגדולה הנצבת לנגד עיניהם, ולאחר רגעים ספורים שבו ונכנסו לחדרו וכעת שאלתם שונה לחלוטין: "יכריע נא הרב בינינו למי מגיעה הזכות לפתוח ולסגור את דלת ההסעה?…".
"עשו פשרה", הציע חכם בן ציון אבא שאול, "וחלקו את התפקיד ביניכם. העיקר שאף אחד מכם לא יחמיץ, חלילה, את הזכות הגדולה הזו".
התעסקות עם ילדים שעתידים לצמוח לתלמידי חכמים וגדולי תורה בישראל היא גדולה יותר מזכיה בפיס…
(מתוך הספר 'דורש טוב' חנוכה)
מרן הגאון חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל – עוד סיפורים צדיקים
