סיפור מופלא על השגחה פרטית הובא בספר "נפלאותיו לבני אדם": בבני ברק התגורר נהג הסעות אשר כולם הכירו אותו בשם רבי מוטי. עבודה לא פשוטה היא להסיע אנשים למחוז חפצם ולהתרצות איתם על סכום, ויש כאלו שאינם מרחמים על הנהג ודורשים דרישות שונות. ערב אחד, בעודו נוסע ברכב ההסעות שלו קיבל רבי מוטי שיחה בטלפון הנייד שלו. על הקו הייתה משפחה ירושלמית שביקשה ממנו להסיעה לאירוע משפחתי באחד האולמות בבני ברק. רבי מוטי, שהה בדיוק באיזור ירושלים, והסכים לקבל את הנסיעה. על אף שהיה זה כבר לאחר יום ארוך ומתיש, רבי מוטי רצה להגיע לביתו ולנוח מעט.
"אנו שולחים אליך את אחד הילדים למטה. אנא צפור בהגיעך לבניין". ביקשו בני המשפחה מרבי מוטי. הערב ירד על ירושלים ורבי מוטי עובר בסבלנות עוד רמזור בפקק בכניסת העיר, עד שהגיע לפתח ביתה של המשפחה והודיע בקול עייף ותשוש על הגעתו. ילדה פעוטה עם תיקייה התקרבה בשמחה רבה לרכבו, פתחה את הדלת ורצה לתפוס מקום בספסל האחרון ליד החלון.
לאחר דקה הגיעו כל בני המשפחה ותפסו מקומותיהם. הילדים צהלו משמחה לקראת האירוע תוך כדי שרבי מוטי משוחח עם ראש המשפחה. ברוך ה' הרכב הגיע לאולם האירועים בבני ברק, האב שילם לרבי מוטי עבור הנסיעה ומכאן הוא המשיך לכיוון ביתו תוך כדי פיהוק עמוק של עייפות. הוא החנה את רכבו, וכל בקשתו היא רק לתת תנומה לעפעפיו הכבדות. והנה, ממש בכניסה לבניין, מצלצל שוב הפלאפון האישי: "מה נשמע?" הייתה זו אשתו. "ברוך ה' ", השיב לה "אני כבר עולה לבית. אני ממש בכניסה לבניין".
"איזה יופי" אמרה אישתו, "אני בדיוק צריכה לצאת לפעילות התנדבות מטעם 'עזר מציון', תוכל לקחת אותי לשם?" שאלה. משהו בתוכו נרגז הוא רק חשב לעצמו: "מה רוצים ממני היום? אין לי כח לשום דבר!". הוא חלם כעת לעלות לביתו, ולנוח מיום הנסיעות הארוך, וגם בבואו לביתו מחכים לו נסיעות? "אל תעלה לבית", אמרה אישתו בקול מתחנן: "בבקשה ממך מחכים לי ואני פשוט מאחרת. תעשה לי טובה, אין לי כח לנסוע במונית עכשיו".
אם יודע האדם שממצווה לא מפסידים, להיפך, רק מרוויחים ועושים נחת רוח לקב"ה וגם כשאין כח מקבלים זאת באהבה, שהכל מאת ה' מתגלית הישועה!
רבי מוטי הסכים, אישתו הגיעה ופתחה את הדלת האחורית כדי להכניס את חבילתה ומיד צעקה: "מה זה?! מי זו?! מי זו הילדה שנרדמה כאן ברכב?!". רבי מוטי קפץ ממקומו: "איזו ילדה?" בספסל האחרון שברכב, ישנה לה פעוטה עם תיקייה בידיה. רבי מוטי כעס: "הם שכחו אותה. חסרי אחריות שכמותם! אבל למה הם לא מתקשרים? איזה נס! מה היה קורה אם לא היינו חוזרים לרכב? הילדה הייתה עלולה להיחנק ברכב ה' ישמור ויציל!".
רבי מוטי חיפש את מספר הטלפון של אותה המשפחה אלא שהם התקשרו אליו מביתם שבירושלים, וכעת הם בבני ברק. מיד עשה את דרכו לאולם האירועים בעוד שאישתו ניסתה להרגיע את הפעוטה שהתעוררה ופרצה בבכי. רבי מוטי נכנס כרוח סערה לאולם, חיפש את אבי המשפחה והוציאו משם החוצה ובכעס רב אמר לו: "אתה נורמלי? שוכח ילדה אצלי ברכב בלי לשים לב?". האב והאם חיפשו את ילדיהם וראו שכולם נמצאים ואמרו לו: "אנו מצטערים. כל ארבעת בנותינו כאן, לא שכחנו אף ילדה". רבי מוטי לקח אותם לרכב והראה להם את הילדה הבוכיה. ההורים ראו אותה ואמרו: "אנו מצטערים, זו לא הילדה שלנו! איננו מכירים אותה. כשנכנסנו לרכב ראינו אותה יושבת במושב האחורי, וחשבנו שזו הבת שלך". רבי מוטי נזכר כי הפעוטה עם התיקייה עלתה ראשונה לרכבו מיד כשהגיע לרחוב הירושלמי. הוא היה בטוח שהיא בת משפחתם אבל עכשיו מתברר לו שאין לה קשר עם המשפחה שעלתה.
רבי מוטי חשב שזהו חלום רע. הכיצד מאתרים את הורי הילדה? רעייתו פתחה את התיקייה ושלפה משם חוברת של תווי מוסיקה. עליה נכתב ממש משמים: שייך לציפורה ירושלמי, רח' רימוני נחושת 14, ירושלים טל'… על המוצא הישר לפנות למשפחת ירושלמי. רבי מוטי התקשר, אולם הקו היה תפוס שוב ושוב. כנראה הם מתקשרים למשטרה לדווח על היעדרות בתם. לאחר ניסיונות רבים רבי מוטי תפס אותם: "שלום, משפחת ירושלמי? הבת שלכם אולי חסרה?".
"א-י-פ-ה ה-י-א?" נשמעה זעקה צעקה בטלפון: "כל ירושלים מחפשת אותה!"
בסופו של דבר התברר שהפעוטה לומדת בשיעור נגינה בשעות הצהריים והיא חיכתה לאביה שיאסוף אותה. ובאותו יום הודיע לה אביה שהוא לא יוכל לאסוף אותה וחבירו בעל רכב הסעות לבן יאסוף אותה. גם לרבי מוטי יש רכב הסעות לבן והוא עצר בדיוק בזמן ובכתובת ממנה הייתה צריכה הילדה לעלות. הילדה עלתה לרכב של רבי מוטי ולא של החבר, והיא פשוט נרדמה מעייפות… מדהים!גם כשהאדם עייף ומותש ולפתע באים לו ניסיונות עליו לדעת שהכל מנוהל ע"י בורא כל העולמות לטובה! תארו לכם מה היה קורה אם לא היה חוזר לרכבו, חלילה. ה' ישמור ויציל! כמו כן נשנן את הכלל המפורסם: "ממצוות לא מפסידים בחיים!" .
