תחילה מרן הרב עובדיה ניסה להתחמק מתשובה, וניסה להפטיר כי הכל זהו מתנת שמים: 'ברוך הוא וברוך שמו, הכל הוא ברחמיו יתברך שזיכני לכאלה בנים יקרים מפז ברוך ה'", השיב מרן הרב העובדיה. 'בוודאי שזו מתנת שמים' – קבע רבי אלעזר, והוסיף לשאול: 'אך אין ספק שלכבודו חלק גדול בזכות הכבירה שהובילה לכזו מתנה. כיצד זכיתם בילדים טובים וצדיקים?' – שב רבי אלעזר ושאל שוב ושוב, ולא הרפה מהשאלה למרות מאמצי מרן הרב עובדיה להסתיר את התשובה הפלאית.
והנה לבסוף, לאחר שרבי אלעזר לחץ עוד ועוד, נענה מרן הרב עובדיה ואמר: 'כפי שידוע לכם, זה עשרות בשנים שימשתי כדיין בבית הדין, דנתי באלפי תיקים שעסקו בזוגות שהגיעו להתגרש כדת משה וישראל. בכל מקרה כזה יש משא ומתן ארוך בין הצדדים, נסיונות רבים השקענו על מנת להשכין שלום בין איש לאשתו, שיחות ארוכות בנושאים השונים עם בעלי הדין… ובכל זאת, בכל עשרות שנותיי ואלפי הדיונים בהם השתתפתי, לא הרמתי ולו פעם אחת את עיניי לראות מי הם העומדים לפני בדין, לא ראיתי אף פעם את המתדיינים אצלי, והכל כדי לשמור על טהרת עיניי בשלמות! לא חבל לאבד טובות הרבה בשביל הבטה אחת לא טובה, ופשוט שכשזוכים לשמור את העיניים מול כל הנסיונות – זוכים לילדים טובים!' – פסק מרן הרב עובדיה, חד וחלק.
רז זה מובא בספר 'אבירי בבל' ובא ללמדנו שהרצון לזכות בבנים תלמידי חכמים משותף לכולנו, השאיפה לנחת מהילדים היא שאיפת הכלל. הן שמירת העיניים בקדושה ובטהרה, הימנעות מכל הבטה מיותרת וקל וחומר אסורה – היא המתכון, הערובה והדרך לזכות בילדים טובים וצדיקים, יראי ה' מרווי נחת יהודית טהורה!העולם בו כולנו חיים ומתפקדים, מלא באתגרים, משימות, מטלות והתמודדויות, כשביניהם מנסה כל אחד לשמור על התנאים המיטביים לחייו. וזה כלל לא קל. ברוחניות, כולנו מאויימים מהיצר המתחדש בכל יום, המציב בפנינו ובפני ילדינו איומים, נסיונות, קשיים והתמודדויות. אפילו כשיהודי מבקש להתרכז בתפילה, הרבה דאגות וטרדות עלולות להסיח את דעתו, וחינוך הילדים בימינו – הינו משימה מורכבת ומסובכת, שמעסיקה את כולנו בנסיון לזכות בזכות העצומה שהיא בנים תלמידי חכמים צדיקים ובעלי יראת שמים ומעשים טובים.