מה יצא ממך פוסק הלכות? סיפור מרתק!
סיפר מרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א כשהייתי בחור צעיר למדתי בישיבת חברון. כידוע מנהג הישיבות הקדושות שכל סדר הלימוד בישיבה היה בפלפול בדברי הגמרא והמפרשים ראשונים ואחרונים כאחד.
אני השתדלתי ל'גנוב' זמן מהיום גם ללימוד ההלכה שהוא חשוב לא פחות, וכך מדי ערב בשעת לילה מאוחרת כאשר הייתי עולה לישון על מיטתי הייתי מדליק מנורת לילה קטנה ולומד בספר שו"ת יביע אומר של מרן אבי מורי זצ"ל, כסדר הזה הייתי לומד סימן אחר סימן.
במיטה לידי ישב בחור אשכנזי בשם אורי הוא למד בספר 'שב שמעתתא' שהוא עוסק בפלפולים חרפים מאוד בסוגיות הש"ס. והנה יום אחד היה ויכוח גדול באיזה הלכה בחדר האוכל שיל הישיבה, כל בחור אמר מה הוא חושב זה טען בכה וזה טען בכה. כאשר נכנסתי לחדר האוכל אמר אחד הבחורים "הנה הוא יודע הלכות טוב בא נשאל אותו מי צודק".
אחד הבחורים זה שיושב בחדר ליד מיטתי ולומד 'שב שמעתתא' פנה אליי בתקיפות ואמר: "תגיד לי מה יצא ממך חתיכת פוייסק בהברה אשכנזית מובהקת". שתקתי ולא עניתי לו, לא יכולתי לומר לו מילה מה אעשה אחרי הכל זו ישיבה אשכנזית ואני מיעוט שם. חלפו שנים רבות כל הבחורים התחתנו ונעשו לאברכים גם אני התחתנתי ולמדתי בכולל 'חזון עובדיה' לדיינות אותו הקים מרן אבי מורי זצ"ל.
לפני כעשרים שנה, יום אחד אני מקבל טלפון מלשכת ראש עיריית ירושלים. הדובר דיבר בשם ראש העיר הוא התעניין מהיכן ניתן להשיג ילקוט יוסף הלכות שבת חלק ה' שיצא באותם הימים כי זה חלק שבדיוק חסר לו בכל סדרת הספרים ילקוט יוסף.
אמרתי לו בשמחה אני אבוא ללשכה של ראש העיר ואני אמסור לו את הספר בצורה מכובדת. הגעתי לבניין העירייה ונכנסתי למשרד הכל נראה מפואר ונוצץ כורסאות מיוחדים ומרופדים מעור, מנורות מרהיבות. נכנסתי לחדרו של ראש העיר ולחצתי את ידו בחום תוך כדי שאני מגיש לו את הספר עם הקדשה אישית "לכבוד ראש העיר הנכבד רבי אורי לופוליאנסקי הי"ו וכו'". ישבנו ושוחחנו ותוך כדי השיחה אז אמרתי לו: "רבי אורי אתה זוכר את הוויכוח הסוער ההוא בחדר האכול של ישיבת חברון? אתה זוכר איך שאמרת לי 'מה יצא ממך חתיכת פוייסק', תגיד את האמת מה עדיף להיות חתיכת פוייסק אוראש העיר?!".
כמובן שהתבדחנו על המקרה אחרי הכל אף אחד לא יודע מה תוכנית חייו ולאן הוא יגיע? והכל נעשה ברוח ימי הנערות. מה שכן ידע לו כל בחור ישיבה אל תקטין את עצמך ואל תצמצמם את שאיפותיך ואל תשכנע את עצמך שאתה לא מסוגל…
הנה שכרו איתו ופעולתו לפניו. כך היה מרן פאר הדור רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כל ימיו שאף ורצה להיות גדול בישראל ולאחר שהגיע פעל לשנות את פני הדור שכולם ירצו להיות תלמידי חכמים. פעמים רבות הוא נהג לספר לפני בחורים צעירים את המעשה שאירע עם מרן החפץ חיים שפעם אחת נכנס החפץ חיים לישיבת ראדין, כולם היו שם תלמידי חכמים, והיה מצווה אותם שיטו אוזנם לשמוע את דבריו. רבותי! אומר לכם מעשה: נפוליאון, הוא היה המצביא גדול של צרפת, היה קיסר של צרפת. נפוליאון פעם אחת עשה מסדר לכל החיילים שלו. עמד ואמר כך: חיילים, דעו לכם שכל מי שאינו שואף להיות גנרל – אין מקומו פה, שילך לו לביתו, הוא גם לא חייל. חייל זה רק לשאוף להתקדם עוד כהנה וכהנה, לעלות, להתקדם, מחיל אל חיל עד שיהיה גנרל. ואני אומר לכם רבותי! מי שלא שואף להיות גדול הדור – שילך מכאן, אין מקומו כאן. חייב כל אחד לשאוף להיות גדול הדור, אם לא יהיה גדול הדור, יהיה מעט קצת פחות, אבל חייב לשאוף לגדול בתורה. לא להסתפק במועט, ללכת מחיל אל חיל. אדם שדורך במקום – זה תחילת נפילתו אך מי שצועד קדימה גם צעדיו מדודים ומועטים הוא לפחות מתקדם.
מה יצא ממך פוסק הלכות? סיפור מרתק! – עוד סיפורים
