בפרשת השבוע פרשת ויקהל נאמר "וַיַּעַשׂ אֶת הֶחָצֵר לִפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה קַלְעֵי הֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר מֵאָה בָּאַמָּה" (לח, ט)
מובא בספר 'וקראת לשבת עונג', יש להבין שאל הגאון הקדוש רבי משה סופר זיע"א, בעל ה"חתם סופר" – מדוע החצר מוזכרת בסוף הציווי של מלאכת המשכן?
אלא – תירץ ה"חתם סופר" שאמרו חז"ל (שבת דף לא:) אמר רבה בר רב הונא כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות לדירה הפנימית ואילו את המפתחות לשער החיצון לא מסרו לו – ואיך ייכנס?!…
והיה רבי ינאי מזכיר ואומר: חבל על מי שאין לו חצר ועושה שער לחצר!. והנמשל: התורה אינה אלא שער להכנס ליראת שמים, ולכך צריך שתקדים יראת שמים ללימוד התורה (רש"י יומא עב:).
מעשה זה מיותר שהרי אם אין לך חצר, לשם מה לך להתקין לה שער?…
לכך – פירש ה"חתם סופר" – התורה מלמדת אותנו כי את החצר עשו רק לאחר שכל המשכן כבר היה קיים, כי המשכן מרמז ליראת שמים, והחצר מרמזת לתורה.
תחילה על האדם לדאוג שיהיה ירא שמים בסתר ובגלוי ורק אחר כך ילמד תורה!
