ממי מותר לקנות חמץ לאחר הפסח? ועל מה יש להקפיד?
שנינו במשנה (פסחים פ"ב מ"ב): "חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח, אסור בהנאה שנאמר "לא יראה לך חמץ".
לפיכך, אדם שהשאיר חמץ בביתו בפסח ולא מכרו כדין לגוי, ביטל מצוות עשה מהתורה של השבתת חמץ שנאמר: "תשביתו שאור מביתכם", וגם עבר על מצוות לא תעשה של "לא יראה לך חמץ".
ולכן חכמים קנסו ואסרו את החמץ שנשאר ברשותו של אדם בפסח בין לו ובין לאחרים (כמבואר בגמ' פסחים כח. כדעת ר"ש שאסור מדרבנן, ומש"כ שאסור גם לאחרים כן מוכח בגמ' חולין ד: ע"ש).
וכן פסק מרן השלחן ערוך (סי' תמח ס"ג): "חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה, אפילו אם הניחו שוגג או אנוס, ואם מכרו או שנתנו לאינו יהודי במתנה גמורה שמחוץ לביתו קודם הפסח וכו', החמץ מותר לאחר הפסח".
ויש לדעת שמכירת חמץ שמכרה הרבנות הינה גמורה לכל דבר וענין, ואין לפקפק עליה, וכן נהגו גדולי הפוסקים.
ולכן חובה גמורה על כל יהודי הירא את דבר ה' שלא לקנות חמץ לאחר הפסח בין מאכל ובין משקה (כגון בירה וויסקי), אלא רק מחנויות שמכרו את החמץ שלהם כדת וכהלכה לגוי על ידי הרבנות המקומית, ומציגים ללקוחות תעודה המעידה על כך.
ואם המוכר אינו דתי ואינו שומר תורה ומצות ויש חשש שלא מכר את החמץ לגוי קודם הפסח כנ"ל, אין לקנות אצלו ואף אין לסמוך על דבריו שמכר את חמצו ללא תעודה שמעידה שמכר את החמץ (שו"ת יחוה דעת ח"ג סי' כח, חזון עובדיה פסח עמ' סט).
להלכה ולמעשה חמץ שלא נמכר לגוי קודם הפסח אסור באכילה ובהנאה, ועל כל יהודי ירא שמים לבדוק שמוצגת בחנות אישור מכירת חמץ תקף לשנת תשפ"ב על ידי רבנות מוסמכת, ואם המוכר אינו שומר מצוות, אין לסמוך על דבריו שמכר את החמץ ללא אישור על כך.
בסופר מרקט שנמצא תחת פיקוח כשרות כל השנה מכר את חמצו לגוי, ובעיקר יש להקפיד על כך בתחנות דלק ובקיוסקים שישנם כאלו שלא מכרו את החמץ, או אצל המוכרים ברחובה של עיר כגון מוכרי המאפים בצמתי הכבשים, וכל שאין אישור מכירת חמץ אסור לקנות מהם את החמץ.
עוד כתבות בנושא הלכה
