למה ביקש הרב אלישיב ללמוד אנגלית?
מסופר על מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל מגדולי ישראל בדור האחרון, שפעם אחת חלה ונפל למשכב, לאחר בדיקות מקיפות, צילומים והבחנות על ידי טובי הרופאים, הוחלט שיש לנתח את הרב.
אלא שהניתוח לא היה פשוט והחל חיפוש בין הרופאים מיהו הרופא שינתח את גדול הדור. לבסוף מצאו מנתח בכיר מארה"ב שהגיע לארץ וניתח את הרב בצורה מקצועית ביותר. הרופא הבין כי המנותח אינו אדם רגיל אלא גדול הדור שכל ישראל זקוקים לו ונושאים תפילה לבורא עולם שירפאהו רפואה שלימה.
ברוך ה' ובחסדי שמים מרובים הניתוח עבר בהצלחה, כעת יש להמתין שיחלפו ימי התאוששות.
הרב אלישיב ביקש מתלמידיו בקשה שמעולם לא שמעו ממנו. "בבקשה תלמדו אותי אנגלית" ביקש הרב. התלמידים שאלו את הרב: "מדוע ללמד את הרב אנגלית ולבזבז את זמנו היקר על דברי חולין?". השיבם רבם: "אני רוצה שיֵלמדו אותי כיצד אומרים 'תודה' באנגלית כדי להודות לרופא שניתח אותי במסירות". אחד התלמידים הציע לרבו: "הרב יוכל לומר לרופא תודה בלשון הקודש, ואנו נתרגם את דבריו". גם להצעה הזו סירב הרב אלישיב. מאחר ולא הועילו כל הניסיונות להודות לרופא בשם הרב, ישב הרב החל ללמוד את תרגום המילה, חזר ושינן מספר פעמים 'טֵנְק יוּ' שוב ושוב, כדי להודות לרופא המנתח בעצמו.
ניגש הרב אלישיב ולחץ את ידו של הרופא בחום ואמר לו תודה באנגלית, הרופא התרגש מאוד לשמוע את דברי התודה מפי קודשו של רבן של ישראל. תלמידי הרב שעמדו לצידו התרגשו לראות איך הרב מקיים מצוות הכרת הטוב ברופא, ומבקש להודות לו באופן אישי ולא על ידי שליח.
ניגשו תלמידיו ושאלהו: "הרי הזמן אצלו הוא מצרך כל כך יקר וכל רגע מנוצל לעבודת ה' ולימוד תורה, ומדוע הקפיד שההודאה תאמר דוקא באנגלית?". רבם השיבם שלמד זאת מדברי רבינו דוד אבודרהם מגדולי הראשונים (הובא בא"ר סי' קכז סק"א), שכתב על אמירת 'מודים דרבנן' של הציבור הנאמרת בחזרת השליח ציבור: "אין דרך העבד להודות לרב ולומר אדוני אתה על ידי שליח, שיוכל להכחישו ולומר לא שלחתיו, אלא כל אדם צריך לקבל בפיו עול מלכות שמים, אבל בשאר התפילה שהיא בקשה, יכול לתבוע צרכיו על ידי שליח".
כאשר מגיעים בחזרת השליח ציבור ל'מודים', הציבור אינו יוצא ידי חובת ההודאה לה' יתברך במודים שאומר השליח ציבור כמו בשאר הברכות שבתפילה, אלא כל אחד צריך להודות בעצמו מקרב לב ובהתרגשות עצמית. אם רק יקשיב לאמירת מודים של השליח ציבור ולא יראה התלהבותו להודות לה' יתברך על ניסיו עמנו בכל רגע בחיינו, עלולה הודאתו עלהיות מוכחשת. ולכן תיקנו לנו חז"ל שכל אחד יודה לה' בפיו ולא על ידי שליח, כי אין שליח מוציא את החייב בהודאה. ומכאן נוכל ללמוד גם בנוגע להכרת הטוב שרוחש אדם לחבירו, שראוי שיודה לו בעצמו, כי את רגשותיו הפנימיים לא יוכל להעביר ולהביע למיטיב עימו על ידי שליח.
למה ביקש הרב אלישיב ללמוד אנגלית? – עוד סיפורים
