הילולת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א יום ראשון י"ח אייר תשפ"ד 26/5/2024
התנא האלוקי, רבי שמעון בר יוחאי זיע"א נולד כחמישים שנה לאחר חורבן בית המקדש השני ונפטר בשנת ג'תתק"כ. ישנן דעות שהוא נולד ביום ל"ג בעומר או נפטר בל"ג בעומר (בני יששכר אייר ג, ב), וישנן דעות שיום הולדתו היה בחג השבועות, יום בו ניתנה התורה לעם ישראל.
על לידתו מסופר בספר 'נחלת אבות' (הרה"ג רבי יוסף משאש זצ"ל בספרו נחלת אבות ח"ו דרוש קמו), שאביו רבי יוחאי היה משבט יהודה, והיה מגדולי הדור, עשיר, נכבד וקרוב למלכות אצל אדריאנוס קיסר. אמו הצדקת שרה היתה מזרע הנשיאים, מצאצאי הלל הזקן.
שרה היתה עקרה ולא נפקדה בבנים, חלפו שנים רבות ועדיין לא זכו לפרי בטן. כשראה כך רבי יוחאי שעברו שנים רבות ועדיין לא ילדה, עלה בדעתו לגרשה או להתחתן עם אישה נוספת. כאשר נודע הדבר לשרה אשתו, לא אמרה לו דבר, אולם הרבתה לצום, לתת צדקה ולהתפלל מתוך בכי גדול לפני ה' בלב נשבר, להצילה מגרושין או מצרה בתוך ביתה. וה' שמע את קול תפילתה.
היה זה בליל ראש השנה, רבי יוחאי חלם חלום, והנה בחלומו הוא נמצא בתוך יער גדול מלא באילנות לאלפים ולרבבות – מהם רעננים נושאי פירות, ומהם יבשים או אילנות סרק. והוא, רבי יוחאי, נשען על אילן יבש. לפתע נשא רבי יוחאי את עיניו וראה איש שמידתו ומראהו נורא מאוד, ועל שכמו נאד (כד) מלא מים. עבר האיש בכל היער והשקה כמה מהאילנות היבשים, ועבר בסמוך לאילנות האחרים והניחם כשהם יבשים, ולא השקה אותם כלל.
והנה לבסוף הגיע האיש לאילן היבש עליו נשען רבי יוחאי, ולפתע הוציא מחיקו צלוחית קטנה מלאה מים חיים טהורים, והשקה את האילן ובירך אותו. או אז הבחין רבי יוחאי כי שרתה הברכה באותם המים המועטים, הם גאו מאוד וכסו את כל סביבות האילן שעליו נשען. ותיכף נשא האילן פירות גדולים ועלים רחניים.
שמח רבי יוחאי מאוד על המראה שראה בחלומו, ויקץ משנתו מתוך שמחה, כשבפיו הפסוק: "מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּיָהּ".
סיפר את חלומו לאשתו ואמר לה: "חלום חלמתי, ופתרונו לדעתי פשוט הוא: היער הוא העולם, והאילנות הן הנשים – מהן נותנות פירות – הבנים, ומהן עקרות כאילנות יבשים. בראש השנה יש גזר דין על כל הנשים, חלקן נפקדות בפרי בטן, ויש מהן שנותרות עקרות. לכן האיש השקה רק חלק מהאילנות". המשיך רבי יוחאי ואמר לה כך: "דעי נא, את הינך האילן היבש עליו נשענתי, אותו השקו ממעיין הברכה, להוליד בנים צדיקים וחכמים. אמנם, דבר אחד נותר לי להבין מדוע את כל האילנות השקה האיש מהנאד (הכד), ואילו את האילן שעליו נשענתי השקה מהצלוחית המיוחדת?".
אמרה לו שרה אשתו: "תמיהתך תמיהה. ובכן, נלך אל הקדוש רבי עקיבא, לספר לו על החלום, והוא יגיד לנו את פתרונו". אמר לה בעלה רבי יוחאי: טוב הדבר! נלך שנינו יחדיו אליו ונספר לו את החלום, והוא, ברוח קדשו אשר האציל עליו האלקים, יגיד לנו את פתרונו.
במוצאי ראש השנה הלכו שניהם יחד אל התנא הקדוש רבי עקיבא. רבי יוחאי סיפר לו את חלומו, ואכן רבי עקיבא פתר לו כאשר פתר רבי יוחאי. וגם הודיע לו את סיבת השקאת אותו אילן מהצלוחית המיוחדת. וכך אמר לו: "דע רבי יוחאי, כי חלומך הוא משל על הנשים היולדות והעקרות, ובדרך הטבע אשתך שרה היא מהעקרות ולא יכלה ללדת בשום אופן. רק תפילותיה ורוב דמעותיה, אשר שפכה לפני ה', הן שזיכו אותה ונהפכה מעקרה ליולדת. הצלוחית שראית היא צלוחית של דמעותיה שנאספו, ומהן השקוה להוליד לך בנים".
פנה רבי עקיבא אל שרה ואמר: "בזאת השנה את הרה ותלדי בן, שיאיר לישראל בחכמתו ובמעשיו".
שמחו רבי יוחאי ושרה אשתו מאוד בדברי רבי עקיבא, והלכו לביתם לשלום. ידע רבי יוחאי את אשתו, ואכן הרתה וילדה בן ביום חג השבועות, היום שבו ניתנה תורה לישראל. הבית התמלא אורה מההוד וההדר שחפף עליו, וכל רואיו ידעו כי סופו להאיר לישראל באור גדול. שמחו הוריו בו מאוד והללו את ה', חילקו צדקה ועשו סעודה גדולה ביום מילתו, וקראו את שמו שמעון, כי שמע ה' לקול תפילת אמו ולקול בכיותיה.
מהיום ההוא ואילך הם נתנו עיניהם עליו לשמרו מכל טומאה, ולגדלו בקדושה ובטהרה. כאשר החל לדבר, הרגילוהו אך ורק לדברים שבקדושה. בהיותו בן חמש, מסרוהו לבית אולפנא שהעמיד רבן גמליאל בירושלים, והיה למעיין המתגבר. בהיותו ילד קטן, כבר שאל שאלות בדיני התורה לתנאים הקדושים רבי יהושע בן חנניה ורבן גמליאל. וכך הלך וגדל בתורה, עד כי גדל מאוד עד נשעשה ךתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א.
עוד כתבות על התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי זיע"א.
