כיבוד הורים – נו! הסברתי לך כבר 3 פעמים!!!

כיבוד הורים – נו! הסברתי לך כבר 3 פעמים!!!

כיבוד הורים - נו! הסברתי

 

כיבוד הורים – נו! הסברתי לך כבר 3 פעמים!!!

מובא במדרש (ילקוט שמעוני יתרו, רמז רצז) בשם התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א שאומר: בוא וראה כמה גדול הוא כיבוד אב ואם עד שהעדיפו הקב"ה יותר מכבודו. שנאמר (משלי ג, ט): "כבד את ה' מהונך". אדם מפריש לקט שכחה ופאה, מפריש תרומה ומעשר ראשון… ועושה סוכה, לולב, שופר, ציצית. מאכיל רעבים, משקה צמאים. אם יש לך ממון אתה חייב בכל מצוות הללו, ואם אין לך – אין אתה חייב באחת מהן.

אבל כשבא האדם לפני מצוות כיבוד אב ואם, בין אם יש לו ממון, בין אם אין לו, חייב הוא לכבד את אביו ואת אימו, ואפילו אם הוא עני מרוד ומחזר על הפתחים לקבץ נדבות, חייב לכבד את הוריו.

סיפר הרב אילן גוזל שליט"א היה אדם מבוגר שהיה גר בבית אבות סעודי, הצוות הרפואי טיפל בו במסירות רבה. יום אחד הגיע בנו לבקרו ולהעניין בשלומו. האב בטבעו לא היה דברן גדול ואף הקפיד שלא להביע את רגשותיו לפני הסובבים אותו. בנו הגיע לשבת לידו ולהעביר את הזמן, שעה או שעתיים ולבסוף חזר לביתו כלעומת שבא, כלפי חוץ היה נראה שהוא בא רק כדי לסמן וי שהוא ביקר את אביו.

הם ישבו יחד בחצר בית האבות, והבן הביא עמו עיתון ספורט כי אין לו על מה לדבר עם אביו ואילו האב הביט בסביבה בגינה ובפרחים. הבן שלף מכיסו עיתון הספורט והחל לקרוא בו עד ששקע לו כולו בעיתון. לפתע, הבחין האב בציפור ופנה לבנו: "בני, מה זה?" שאל כשהוא מצביע לעברה. הבן, בחוסר חשק, מוריד את העיתון, מתבונן לכיוון אליו מצביע אביו ומשיב: "אבא זו ציפור דרור". וחוזר מיד לסוגיות הבוערות הכתובות בעיתון.

לפתע שרר במקום שקט… הנה עוברות לה עוד דקה או שתיים, ושוב מצביע האב לכיוון כלשהו ושואל את בנו: "בני, מה זה?", ושוב מוריד הבן בחוסר חשק ובפנים זועפות את העיתון והפעם משיב בקוצר רוח לאביו: "אבא, זו ציפור דרור. ציפור דרור". ושוב חוזר לקרוא בעיתון. ושוב חוזר הדבר על עצמו ועוברות כמה דקות נוספות, והאב פונה לבנו בפעם השלישית: "ושם, מה זה שם?" כשהוא מצביע לכיוון אחר. שוב מוריד הבן את העיתון בכעס, והפעם כשהוא רואה על מה הצביע אביו הוא צועק לו בתגובה: "דרור! אבא זו ציפור דרור… מה אתה לא מבין? זו! ציפור! ציפור דרור!". ושוב חוזר הבן לקרוא את העיתון שכנראה יותר מעניין אותו מאביו הישוב לצידו.

האבא קם על רגליו והלך. הבן שראה כי אביו הולך ונכנס אל בית האבות, הבין שנהג בחוסר כבוד לאביו והיה אובד עצות. כעבור כמה דקות חזר האב ובידו מחברת ישנה מאוד. התיישב האב ליד בנו, פתח את המחברת הצביע לתוכה וביקש מן הבן: "קרא בקול בבקשה, אני רוצה לשמוע אותך קורא!" אמר בהחלטיות. מדובר היה ביומן שכתב האב לפני שנים והתאריך בראש העמוד העיד שהדברים נכתבו לפני עשרות שנים.

הבן לקח את המחברת והחל בקריאה: "היום הייתי בגינה עם הבן שלי. הבן היחיד שלי, בני אהובי שהוא בן שלוש. הוא שאל אותי היום על ציפור דרור, 'מה זה אבא?'. הוא שאל אותי אותה שאלה עשרים ושבע פעמים, וכל פעם השבתי לו 'ציפור דרור' ונישקתי וחיבקתי אותו בחום. לא התעצבנתי עליו. לא כעסתי עליו. כל פעם ששאל אותי: 'אבא, מה זה?', השבתי לו: 'בני, ציפור דרור'. ונישקתי וחיבקתי אותו הלו הוא בני מחמד עיני!".

מסתבר, שהאב שאכן היה שתקן בטבעו, אך ביקש לקבל מעט יחס מבנו היחיד וחזר על השאלה "מה זה שם?" כמה פעמים כדי לזכות לשוחח כמה מילים עם בנו שהיה כולו שקוע בעיתון… האב שנזכר במה שאירע לפני שנים רבות החליט לעורר את בנו והביא לפניו את המחברת אלא שבה היה כתוב את אותו הסיפור רק שהאב היה המשיב ואילו הבן היה השואל, כשהבן קרא את המילים, החל לבכות. הוא חיבק את האב וביקש ממנו סליחה.

כיבוד הורים – נו! הסברתי לך כבר 3 פעמים!!! –  עוד מאמרים על כיבוד הורים

חומש שמות

למה בירך הרב אויערבך ברכת האילנות על אילן אחד בלבד?

  נאמר בפרשת כי תשא: "נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים

למרוח משחה בשבת
הלכות

למרוח משחה בשבת, האם מותר?

האם מותר למרוח משחה בשבת? ומה הדין במקום חולי? אמרו בגמ' (שבת קכא:) אמר רב יהודה רוק דורסו ברגליו לפי תומו. ופירש רש"י שטעם ההיתר

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן