כוחה של תפילה בכוונה מרן הרב שך זצ"ל לרגל יום פטירתו
מרן ראש הישיבה הגאון רבי אליעזר מנחם מן שך זצ"ל נולד בי"ט בטבת ה'תרנ"ט ונלב"ע בט"ז בחשוון תשס"ב. אשר שימש למעלה משלושים שנה כראש ישיבת פונובז' בבני ברק וזכהוהעמיד תלמידים רבים מגדולי התלמידי חכמים יראים ושלמים.
מסופר עליו שבאחד מבתי ספר של החינוך העצמאי בדרום הארץ, נתבקשו יום אחד מראש העיר בעירם שילדי בבית הספר השתתפו בקבלת פנים של אישיות ממשלתית חשובה.
למרות שראש העיר לא היה בייחסים טובים עם הנהלת בית הספר באותם הימים, החליטו ההנהלה התייעץ עם מרן הרב שך האם להסכים לבקשת ראש העיר או שמא לסרב.
נסעו נציגי ההנהלה לבני בנק ונכנסו אל ביתו והציגו את צדדי הספק, הרב שך שמע בקשב רב את אשר בפיהם ולאחר לאחר מחשבה עמוקה השיבם כי רק הכיתות הגבוהות ישתתפו בקבלת הפנים אך התלמידים הקטנים ימנעו מכך, ועמו ונימוקו עמו שכן השפעה שלילית מהכבוד שניתן לאיש שאינו שומר תורה ומצוות עלולה לפגוע במחשבתם הטהורה.
יצאו מביתו ושמחו על התרת הספק. והנה למחרת בבוקר צלצל מרן הרב שך למנהל בית הספר והודיע לו שהוא אוסר על השתתפות כלל התלמידים בקבלת הפנים וחוזר בו ממה שאמר להם אתמול.
למרות שניסו לשכנע אותו שהדבר יגרום לכעס גדול מצד ראש העיר ויכול להביא להתנכלות מצד העירייה ואף אולי יגרום לסגירת הבית ספר, למרות זאת הרב שך עמד על דעתו ואסר על התלמידים להשתתף בקבלת הפנים, והוסיף "ואם משמים רוצים שיסגר בית הספר אין לנו מה לעשות, זהו רצון ה'" אמר בהחלטיות וסיים את השיחה.
כמובן שהנהלת בית הספר קיבלו את גזירתו של מרן השך ולא ערערו עליה. האישיות הממשלתית הגיע ותלמידי בית הספר לא נכחו בקבלת הפנים, בבוקר שלאחר הביקור התקשר מנהל בית הספר לביתו של אחד מההנהלה הארצית של החינוך העצמאי האחרון שכבר היה מוכן לכל בשורה לא טובה שתגיע מלשכת העיר ההוא בדרום הארץ, הופתע לשמוע מבעד לשפופרת את קולו המחויך של מנהל בית הספר.
"אני רוצה לבשר לך על נס גדול שהיה פה אצלנו" פתח המנהל, "ממש בבחינת נס גמור שלא ייאמן. פשוט הדבר שצייתנו להוראתו של מרן ראש הישיבה הרב שך ובעת הביקור השארנו את כל התלמידים בבניין בית הספר, ומיד בתום הביקור התקבל טלפון במזכירות בית הספר ועל הקו היה ראש העירייה, בעוד אני מתכונן לגרוע מכל, להודעה רשמית על הפסקת התמיכה העירונית, נשמע קולו של ראש העירייה כשהוא מבקש סליחה ומתנצל על שלא הזמין את התלמידים שלנו לטקס קבלת הפנים".
הוסיף המנהל בהתרגשות רבה וסיפר "לא הבנתי כלל על מה הוא מדבר, חשבתי שבעקבות הביקור של האישיות הבכירה האיש פשוט יצא מדעתו, אחרת כיצד אפשר להבין שהוא מתנצל על כך שלא הזמין אותנו, הרי הוא עצמו התקשר וביקש מאיתנו אישית שנגיע יחד עם תלמידי בית הספר, הוא אף חזר על כך לא פעם ולא פעמיים והזהיר אותנו חזור והזהר שאם לא נביא את התלמידים מצבנו יהיה בכי רע, ועכשיו הוא אומר שלא הזמין אותם כלל והוא מתנצל כך כך.
ראש העיר הביע שוב ושוב את התנצלותו והבטיח שבפעם הבאה ידאג לעדכן אותנו זמן רב מראש על כל ביקור שייערך בעירנו, מנהל בית הספר ציין את התפעלותם של כל השותפים לעניין מהנס הגלוי שהתרחש להם הודות לציות המוחלט להוראתו של גדול הדור, גם איש ההנהלה של החינוך העצמאי היה מופתע עד מאוד למשמע הדברים והוא החליט ללכת לרב שך ולספר לו על הנס הגדול שהתרחש.
הוא עלה בלב נרגש אל הרב שך כדי לבשר לו את הבשורה הטובה, והנה בהיכנסו לחדרו של הרב שך מצאו אוחז בספר תהלים וכל כולו שקוע בתפילה, תדהמה גדולה אחזה בו באיש החינוך העצמאי למשמע תגובתו של מרן הרב שך על בשורת הנס שהגיעה מהעיר הדרומית, "אני רוצה לומר לך" פתח הרב שך והוסיף "שאין זה נס כלל וכלל. וכי מה אתה חושב שעשיתי במשך כל השעות הללו מהרגע שהודעתי להם על דבר האיסור עד לרגע שבו נכנסת אלי עתה, ישבתי ואמרתי תהלים בכוונה גדולה והתפללתי לבורא עולם שלא יארע מכשול ודבר תקלה בעיר ההיא ושכל העניינים יסתדרו על הצד הטוב ביותר לטובת בית הספר", "ואם כך" הוסיף "מדוע הנך מתבטא ואומר שהיה זה נס גדול? אם אדם מתפלל ושוטח את בקשתו לפני ריבון העולמים והוא עושה זאת בלב טהור ובנפש חפצה, ומתוך אמונה תמימה שרק הוא יכול להושיע ולסייע בעדנו, הרי שאותו ראש עיר שהודיע על הביקור להנהלת בית הספר ודרש מהם להביא את התלמידים מתנצל עתה בפניהם על ששכח להודיע. זה היה פשוט מאוד בעיניו הקדושת של מרן הרב שך, מבחינתו אין שום סיבה שהתפילה מלב רחום לא תפעל בדמים שהכל יסתדר ויבוא על מקומו בשלום.
כוחה של תפילה בכוונה מרן הרב שך זצ"ל לרגל יום פטירתו – עוד סיפורים
