יצחק אלחנן שמאלה!!! (תמונה מויקיפדיה)
בעוד ימים ספורים יחול חג השבועות, חג מתן תורה. בכל אחד מרגיש תחושה של התחדשות והארה של קבלת התורה בבחינת "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים". ואם כן זהו הזמן להתחזק ולהתאמץ לקבוע עיתים לתורה, שאם לא עכשיו אימתי? וכך אמרו חז"ל (סנהדרין ז.) "אמר רב המנונא: אין תחילת דינו של אדם נידון אלא על דברי תורה שנאמר 'פוטר מים ראשית מדון' ". והקשו רבותינו בעלי התוספות (ד"ה אלא), והלוא במקום אחר (שבת לא.) למדנו ששואלים את האדם תחילה 'האם נשאת ונתת באמונה?' ורק אחר כך שואלים אותו 'האם קבעת עיתים לתורה?!'. ותירצו בתירוצם השני, שבתחילה שואלים את האדם על משא ומתן באמונה, אבל בעונש מענישים אותו תחילה על דברי תורה, ואחר כך מענישים אותו על שאר העוונות.
מנהגו של הגאון הגדול ברוך מרדכי אזרחי שליט"א, ראש ישיבת 'עטרת ישראל', לספר מידי שנה במחנה "בני תורה" במתק שפתיו ובלשונו הנודעת לשם ולתהילה את הסיפור הבא: ילד קטן העונה לשם יצחק אלחנן שהיה בן ארבע, בן חמש. יצחק אלחנן הולך לחיידר, ההורים משתדלים ומתפללים, לא מונעים דבר. הם הולכים ומבחינים שישנם מעט קשיים, וה"ראש" של בנם לא כל כך מבריק.
יצחק אלחנן עולה כיתה ועוד כיתה, הקשיים רק גוברים; עושים ככל שניתן. יצחק אלחנן חוגג "בר מצוה", ומלמדים אותו לומר היטב את הדרשה, שנה חולפת לה, והוא נכנס לישיבה קטנה, צולח שלוש שנים בקושי רב ועולה לישיבה גדולה. קשה לו ליצחק אלחנן, ההורים שלו עוזרים לו ומצמידים לו "אברך", ילד טוב הוא יצחק אלחנן, הוא משתדל מאוד. יצחק אלחנן כבר בחור בן תשע עשרה, בן עשרים. מתקבצים להם כמה "יועצים" וממליצים להורים: הבן שלכם, כנראה, לא כל כך מוכשר, הוא לא "בנוי" ללימוד תורה, לא נורא, הוא יהיה איש טוב, יתפרנס ביושר מעמל כפיו. הוא כמובן ימשיך לצעוד בדרך הטובה בה חונך, הוא יהיה ירא שמים ותומך בתורה ולומדיה, הוא יהיה איש טוב וסר מרע.
יצחק אלחנן יוצא אל שערי החיים, לא היה דבר טוב במקומו שלא הייתה ידו בו : חברת גמ"ח; חברת משניות; חברת חיי אדם; חברת עין יעקב; חברת תהילים ומה לא; יצחק אלחנן היה פוקד כל איש נזקק ונצרך וממלא מחסורו. וכשהגיע לעונת "האיש מקדש" נשא לאישה את זוגתו הצדקת, ויחד המשיכו במפעליהם הטובים. נולדו להם בנים ובנות צדיקים וצדיקות כולם בני עליה, לומדי תורה ובעלי מידות טובות. מהם תלמידי חכמים מופלגים, נולדו להם נכדים וגם נינים יצחק אלחנן בן שישים, בן שבעים, בן שמונים. הגיעה עת "כל האדם" וסביב מיטתו נמצאים כל ידידיו ובני משפחתו, כולם זועקים ביחד "שמע ישראל" ויצאה נשמתו באחד.
יצחק אלחנן עולה למעלה, צועד בצעדים מאוששים לעבר שולחנו של מקום, והנה בצד שמאל דלת צרה: "מה זה שם?" הוא פותח פתח צר ורואה אש מתלקחת "אוי גיהינום!" הוא בורח… מה ליצחק אלחנן עם הגיהינום? יצחק אלחנן נזכר במטען היקר שהוא נושא עמו אוצרות של מצוות ומעשים טובים, זרע קודש ברך ה'. הוא ניגש לצד ימין וחיוך רחב על שפתיו, הוא פותח את הדלת, מכניס רגל אחת ועוד רגל ועיניו רואות צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה.
עיני יצחק אלחנן אורו: זהו זה המקום! מבקש רבי יצחק אלחנן להיכנס פנימה, ולפתע הוא שומע כרוז צועק ומכריז: "יצחק אלחנן שמאלה"! — שמאלה?! כנראה זו טעות; יצחק אלחנן רוצה להמשיך לפנות ימינה, אך כמו כח תופס אותו בעורפו, הכרוז אינו מרפה: "יצחק אלחנן שמאלה"! — יצחק אלחנן כבר לא מחייך: מדוע שמאלה? הן הרבה מעשים טובים עשיתי בימי חיי, לא הרעתי לאיש?! והוא נענה : אכן, מעשים טובים רבים יש בידיך, אכן ידענו את צדקותיך. אבל יצחק אלחנן, ר – צ – ח – ת! – את מי רצחתי? אני כל ימי עסקתי בלהחיות בני אדם במטותא מכם, מעולם לא רצחתי.
אך הם, הדיינים של מעלה בשלהם: יצחק אלחנן, אתה ר – צ – ח – ת! – את מי? והוא נענה: את רבן של כל בני הגולה הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור! אתה צדיק, עשית הרבה מעשים טובים. אבל רצחת! רצחת במו ידיך את הפוטנציאל שלך, את מה שהיית מסוגל להיות.
הן מהיום שהתייאשת מלהשתדל ולהתאמץ, מהיום שהפסקת לשאוף, רצחת! אין שום ברירה, לך שמאלה! יצחק אלחנן פונה שמאלה בגב שפוף, ובראש רכון למטה, כשעל פניו דמעות של הבנה וקבלת הדין.
כעת הוא מבין שבצד ימין יושבים אלו ששאפו להצליח, אלו שהתאמצו, אלו שלא התייאשו מהקשיים, אלו שלא נשברו ומיצו את כוחותיהם, הם יושבים להם שם יחד עם החזון איש ורבי חיים עוזר על יד אביי ורבא והתנא הקדוש רבי עקיבא בן יוסף ליד משה רבינו וכל הצדיקים, שכל ימיהם התאמצו ושאפו ואף הצליחו לבסוף להגיע למדרגתם המופלאה!
עוד סיפורים
