ילדים זקוקים לבטחון עצמי כדי להצליח, ילד שמרגיש שהוריו מלווים אותו ועומדים לצידו יכול להצליח הרבה יותר. לפעמים הילדים צמאים למילת עידוד לאמירה מחזקת מצד הוריהם אך זה לא קורה.
על ההורים לקבוע במסמרות של ברזל בלב הילד כי הם יכול להצליח והוא יעשה זאת אף בגדול.
מסופר על ילד צעיר העונה לשם תומס הלומד בבית הספר שבאזור מגוריו. יום אחד חזר תומס הקטן לביתו עם מכתב מהמורה בבית הספר. חרף גילו הצעיר הוא לא ידע
עדיין קרוא וכתוב, ולכן הגיש לאימו את המכתב בתמימות רבה והמתין לשמוע מה נכתב בו.
האם קראה את המכתב, ולפתע החלו לרדת דמעות מעיניה, היא חיבקה את בנה תמוס הקטן ואמרה את המילים שנכתבו במכתב: "אמא יקרה, תומס בנך כשרוני מדי לרמת כיתת הלימודים ורמת בית ספרנו בכלל, ולכן אבקש שמעתה לא יגיע יותר לבית הספר, אלא ילמד בבית את הלימודים ברמה הגבוהה יותר האפשרית באופן פרטי".
לשמע דבריה תומס צהל ושמח והחל לרקוד קלות ואכן מאז הוא נשאר מדי יום בבית ולמד עם אימו את הלימוד אותו יכלה להעביר לבנה על פי השכלתה".
השנים חלפו ועברו להם הימים, תומס הקטן גדל והפך לאיש בדרך כל שהיא הוא הצליח ללמוד ולצלוח ילדות לא פשוטה ולבסוף נעשה לממציא הגדול 'תומס אלווה אדיסון' ממציא הנורה החשמלית.
הוא לקח שפורפרת מזכוכית ריקה לגמרי מאוויר והכניס לתוכה חוט לוהט מפחם, וסוד הצלחתה של ההמצאה היה שבנורה לא נכנס חמצן כך חוט הפחם לא נשרף והתכלה עם הדלקת הנורה.
זוהי רק אחת מתוך אלף ותשעים ושלוש ההמצאות הנעלות שהביא לעולם תומס אלווה אדיסון.
"לאחר פטירתה של אימו, הגיע תומס אלווה לביתה וחיטט באחת המגירות בהם איש לא נגע בחייה, הוא חיפש בין מסמכיה ומצא תמונות ילדות משותפות, מכתבים וגלויות ואז נעצו עיניו מכתב מוכר משנות ילדותו, היה זה המכתב
אותו קיבל מהמורה ומסר לאימו ללא שידע מה נכתב בו באמת.
הוא פתח את המכתב בזהירות רבה והחל לקורא את הכתוב בו: "לכבוד הגב' אדיסון, בנך תומס טיפש ולא מבין כלום במהלך השיעור. על כן לא נוכל להחזיק אותו יותר בבית הספר, ואנו מבקשים ממך להשאירו בבית".
מר אדיסון הבין שאימו הנערצת ניצלה את בורותו בקריאה וכתיבה והקריאה בפניו מכתב הפוך לחלוטין ממה שנשלח על ידי המורה. באותו יום הזיל מר אדיסון דמעות כמים, וביכה מחדש את מותה של אימו שבחוכמתה העניקה לו את חיי החכמה להם זכה.
באותו יום כשישב לכתוב ביומנו כתב "אני תומס אלווה אדיסון הילד הטיפש של האמא החכמה!".
תעניקו לילדיכם כח ובטחון עצמי, תנו לנו חשק ורצון להצליח, תגבו אותם תעודדו במילים חמות, תעריכו את מאמציהם אף אם הם לא הצליחו כמצופה וזיכרו את שאמרו לנו חז"ל הקדושים: "יגעת ומצאת תאמין".
