תשעה באב שחל במוצאי שבת
סעודות שבת – תשעה באב שחל בשבת, מותר לאכול בשבת "חזון" בשר כרגיל ואסור להחמיר בזה כלל, וכן שותים יין כרגיל כל היום כולו, ואומרים זמירות שבת כבשאר שבתות השנה, ואף מי שאינו רגיל לשיר ולזמר בשבת, מותר לשיר ולזמר בשבת זו, כיון שהוא לכבוד השבת (שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי' קיב, ובשו"ת אור לציון ח"ג פכ"ח ה"ד כתב רק עד השקיעה), ומעלה על שולחנו כסעודת שלמה בעת מלכותו ואפילו בסעודה שלישית שהיא גם הסעודה מפסקת (שלחן ערוך סי' תקנב ס"י, משנה ברורה ס"ק כג, כף החיים אות נ), ואם אכלו שלושה כאחד יעשו זימון (חזון עובדיה ד' תעניות עמ' רסו בהערה), ואף אם לא בירכו ברכת המזון ויצאה השבת, יזמנו ויברכו ברכת המזון (הליכות מועד עמ' קג).
להתרחץ בשבת – תשעה באב שחל בשבת, כל חמשת העינוים האסורים בתשעה באב מותרים בשבת זו (שלחן ערוך סי' תקנד סי"ט), ולכן מותר להתרחץ כל גופו בשבת במים קרים (שלחן ערוך סי' שכו ס"א, ועיין בחזון עובדיה שבת ח"ו עמ' עח בהערה שאסור להתרחץ במים פושרים ובשו"ת אור לציון ח"ב פל"ה ס"ג כתב להתיר), אבל פניו ידיו ורגליו מותר להתרחץ במים שהוחמו על ידי דוד שמש (חזון עובדיה שבת ח"ו עמ' פז), ומעיקר הדין מותר להתרחץ בסבון קשה, והמחמיר לרחוץ בסבון נוזלי תבוא עליו הברכה (חזון עובדיה שבת ח"ד עמ' קסב), ויש להזהר מסחיטת שערותיו וגופו במגבת ולכן ינגב גופו בנחת.
צחצוח שיניים – מי שיש לו צער באם לא יצחצח שיניו, מותר לו לצחצח שיניו בשבת במשחת שיניים על ידי מברשת, אך טוב לייחד מברשת שיניים לשבת שלא יראה כעובדין דחול, ויזהר שלא לשטוף את המברשת לאחר הצחצוח, אלא אם כן בדעתו להשתמש בה שוב בשבת, וכל זה דוקא אם לא ירד לו דם בודאי משיניו, אבל אם ירד לו דם, לא יצחצח שיניו במברשת (הליכות עולם ח"ד עמ' ר), ויכול להניח המברשת בכיור והיא תתנקה על ידי המים ששוטף בהם פניו, וטוב להדיח פיו ב'מי פה' (הליכות מועד עמ' קח).
סידור בית הכנסת – אסור להסיר הספסלים בבית הכנסת, ולפרוס שטיחים לצורך ליל תשעה באב, ואין להוציא את ספרי הקינות שאסור להכין מיום שבת ליום חול (רמ"א סי' תרסז ס"א), וצריכים להמתין כעשרים דקות לאחר השקיעה, וקודם לכן יאמרו ללא שם ומלכות "ברוך המבדיל בין קודש לחול" (רמ"א סי' תקנא ס"ג, כף החיים אות טו), ואם הזמן דחוק יכולים להקל לסדר את בית הכנסת בזמן בין השמשות (חזון עובדיה ד' תעניות עמ' שלג, וכ"ה בחזון עובדיה פסח עמ' רסח).
רבנו תם – המחמירים להוציא את השבת לאחר זמן צאת השבת כשיטת רבנו תם, רשאים להקל להחליף בגדיהם ולחלוץ נעלי העור קודם זמן רבנו תם, שאיסור מכין מקודש לחול הוא מדרבנן ואין צורך להחמיר בו (ילקוט יוסף שבת ח"א כרך ג' עמ' תשכג, הליכות מועד עמ' קה).
חליצת הנעליים – חולצים נעלים ומחליפים בגדי השבת לבגדי יום חול שאינם מכובסים עשרים דקות לאחר השקיעה, וקודם לכן יאמרו ללא שם ומלכות "ברוך המבדיל בין קודש לחול" (רמ"א סי' תקנג ס"ב, כף החיים אות טו, חזון עובדיה ד' תעניות עמ' שלד), אבל אין לנהוג עדיין במנהגי אבלות כגון לשבת על הארץ (משנה ברורה סי' תקנב ס"ק יח, כף החיים אות מא), וראוי לקבוע ולהכריז בבתי הכנסת שתפילת ערבית במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, תהיה חצי שעה אחר שקיעת החמה ולא קודם, כדי שיספיקו הציבור להחליף בגדי שבת בבגדי חול שאינם מכובסים, ולחלוץ את נעלי העור לאחר כעשרים דקות לאחר השקיעה ויבואו בנחת לתפילת ערבית של ליל תעשה באב (חזון עובדיה שם עמ' שלה בהערה).
תשעה באב דחוי – אף על פי שמותר לכבס וללבוש בגדים מכובסים כל השבוע שלפני תשעה באב, בתשעה באב עצמו אסור, ולכן יש להכין קודם השבת סט בגדים שיוכל ללובשם במוצאי שבת בליל תשעה באב, ובמוצאי שבת כעבור כעשרים דקות משקיעת החמה יחלוץ המנעלים של עור ויחליף בגדיו (חזון עובדיה ד' תעניות עמ' שלד, שו"ת אור לציון ח"ג פכ"ח ה"ד), וקודם לכן יאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" בלי הזכרת שם ומלכות, ואז מותרים לעשות כל מלאכה (שלחן ערוך ורמ"א סי' רצט ס"י, וסי' תקנד ס"ב בהגה).
הכנה בדיבור – יש להזהר בשבת שלא לומר "תאכלו הרבה כדי שיהיה לכם כח להתענות בלילה", שנראה כמזלזל בכבוד השבת (כ"כ המגן אברהם ר"ס רצ בשם ספר חסידים סי' רסו שלא יאמר בשבת נישן כדי שנעשה מלאכתנו במוצ"ש, וכ"ה במשנה ברורה סי' רצ סק"ו, ובילקוט יוסף שבת ח"ב עמ' ריז).
ניקיון הבית – יש אומרים שאין לשטוף את כלי הסעודה המלוכלכים של שבת אלא לאחר חצות היום של התענית שאין להסיח דעת מהאבלות, ויש להעדיף לשטוף הכלים שיכסה את ידיו בכפפות גומי, אבל אם צריך אותם לצורך הפטורים מהתענית כגון חולה או קטן מותר לרוחצם (שו"ת אור לציון ח"ג פכ"ט הי"ד כמבואר בשלחן ערוך סי' תקנט ס"י שנהגו להכין צורכי הסעודה לאחר חצות היום, ובביאור הלכה ד"ה עד לאחר חצות כתב בשם הלבוש שהטעם שהתירו רק לאחר חצות, כדי שישב ויקונן על חרבן בית המקדש ולא יסיח דעתו בדברים המשמחים), וכן אם יש לו הפסד מכך שלא ידיחם, מותר להדיחם (שו"ת אור לציון שם כמבואר בשלחן ערוך סי' תקנד סי"ג, שההולך לשמור פירותיו עובר במים עד צוארו ואינו חושש, וביאר המכן אברהם ס"ק יד משום ישיש בזה הפסד ממון).
ויש מקילים לשטוף את כלים הסעודה המלוכלכים במוצאי שבת אם מפריע לבני הבית שהבית איננו נקי (שו"ת מעיין אומר ח"ג פ"ד סי' ז, ועיין בחזון עובדיה שבת ח"ו עמ' קב), ומותר להדיח הכלים במדיח כלים חשמלי שאין בהפעלתו הסיח הדעת (אור ההלכה עמ' תתיב).
וכן אם הבית אינו נקי מותר לנקותו מעט אך אם הבית אינו מלוכלך כל כך יש להמנע מכך (כמבואר בשלחן ערוך יו"ד סי' שפ סכ"ב שאף אבל בתוך שבעת ימי אבלו מותר לשטוף את הבית שאינו מלאכה, חזו"ע אבלות ח"ב עמ' רפז בהערה לענין שבעה, ובשו"ת אור לציון שם בביאורים עמ' רסז שמה שהתירו לאבל לנקות את ביתו משום שאין לו היתר בכל ימי אבלו, משא"כ בתשעה באב שיכול לשטוף הכלים לאחר חצות היום, ונהגו להחמיר).
תשעה באב שחל במוצאי שבת – לעוד הלכות לחצו כאן
