הלכות פרשת שקלים
מתוך חוברת 'זכור לאברהם' – פורים
פרשת שקלים – בשבת שלפני ראש חודש אדר הסמוך לניסן מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים פרשת השבוע ובשני בפרשת שקלים בתחילת פרשת כי תשא, ומפטיר בהפטרת "ויכרות יהוידע" העוסקת בשקלים שנאמר "כסף נפשות ערכו" (שו"ע סי' תרפה ס"א, מ"ב סק"ג, כה"ח אות יב), והטעם לכך מפני שבזמן שבית המקדש היה קיים באחד באדר היו משמיעים על השקלים והיו בית דין מכריזים בכל ישראל כדי שכל אחד מישראל יתן מחצית השקל, ומתרומה זו הקריבו תרומה חדשה מראש חודש ניסן, וזכר לזה קוראים בפרשת שקלים בשבת זו (גמ' מגילה כט:).
ועוד אמרו חז"ל גלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל כמו שנאמר "ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה", לפיכך הקדים שקליהם לשקליו (מגילה יג:, מסכת סופרים פכ"א ה"ד, וכ"ה בירושלמי פ"א דמגילה ה״ה, ובפ״ג דמגילה ה״ד), ולכן אנו קוראים בפרשת שקלים שקריאה זו במקום הבאת מחצית השקל בזמן שבית המקדש היה קיים "ונשלמה פרים שפתינו" (תיקון יששכר דף עב ע"ב, מ"ב סק"ב, כה"ח אות ג), ויש אומרים שהטעם שקוראים פרשת שקלים שלושים יום קודם ראש חודש ניסן, שזהו הזמן שבית דין נותנים למי שחייב לשלם ואין לו, כדי שיוכל להביא הכסף ולשלם חובו (תפארת ישראל שקלים פ"א יכין מ"א).
ר"ח חל בחול – ראש חודש אדר הסמוך לניסן שחל להיות באמצע השבוע ואפילו בערב שבת, מקדימים לקרוא פרשת שקלים בשבת שלפניו ומוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים שבעה עולים בפרשת השבוע, ובשני עולה המפטיר בפרשת שקלים ואומר חצי קדיש ומפטיר בהפטרת "ויכרות יהוידע", ומפסיקים בשבת שלאחריה להוציא שני ספרי תורה, כדי שתהא פרשת זכור בשבת שלפני פורים (שו"ע סי' תרפה ס"ה).
עפ"י הסוד – לדעת רבותינו המקובלים יש בקריאת פרשת שקלים תיקונים גדולים ונשגבים, ועל כן יש להקפיד לקוראה בטעמיה ודקדוקיה, ויכוין בקריאתה להכניע את כוחות הטומאה (ספר חמדת ימים פורים פ״א כתב, שקריאת פרשת שקלים ופרשת זכור בשבתן, מייחדים יהודים למעלה וממשיך שפע מיוחד בעולמות העליונים וכו' ובקריאה זו תתגבר סטרא דקדושה, ונכנע ונשבר מטה רשעים, ומזל ישראל מתעלה. וכל הדברים הנעשים כאן למטה יש להם שורש למעלה).
קראו בטעות – ציבור שטעו וקראו פרשת שקלים בשבת שלפניו, יש אומרים שלא יצאו ידי חובה וצריכים לחזור ולקרוא הפרשה בזמנה (כה"ח סי' תרפה אות ד עפ"י מש"כ הרב יפה ללב ח"ג סי' תרפה סק"א, שו"ת אורל"צ ח"ד פנ"א ה"א), ויש אומרים שאין צריכים לחזור ולקרוא אותה בשנית וכן עיקר להלכה ולמעשה (בשו"ת דבר משה ח"א סי' מט כתב שצריכים לחזור ולקרוא את פר' שקלים בזמנה, וכתב לדמות דין זה לציבור שקראו את פרשת שקלים בשנה מעוברת באדר א' שלא יצאו י"ח וה"ה הכא, אלא שהגר"ח פלאג'י כתב בספרו חיים סי' מ אות ז, ובסי' מב אות א, שאין צריכים לחזור ושב ואל תעשה עדיף, וראה בשו"ת יבי"א ח"ח סי' טו אות כ שכתב שהעיקר להלכה שצריכים לחזור לקרוא פר' שקלים בשנית כמ"ש הגר"י פלאג'י בספר יפה ללב הנ"ל, וכ"כ כה"ח סי' תרפה אות ד, אולם בחזו"ע פורים עמ' כו כתב שיצאו ידי חובה ואין צריכים לחזור ולקרואה שוב, והוסיף שכ"כ אחיו הגר"א פלאג'י בשו"ת ויען אברהם סי' כה דף יא ע"ב כאביו שא"צ לחזור ולקרוא פרשת שקלים, וכ"כ בילקו"י פורים עמ' נד שהעיקר להלכה כמשנה אחרונה בחזו"ע).
טעות בספר תורה – כאמור לעיל בפרשת שקלים מוציאים שני ספרי תורה, הראשון לפרשת השבוע והשני לפרשת "כי תשא", אם נמצאה טעות בספר תורה בפרשת השבוע באופן שצריך להוציא ספר תורה אחר להמשך הקריאה, כגון אות הדבוקה בחברתה (קול יעקב סי' לב אות צח בשם מרן החיד"א בספרו לדוד אמת סי' יב אות ט שבכה"ג צריך להוציא ס"ת, וע"ע בשו"ע סי' קמג ס"ד), יש להעדיף לגלול את ספר התורה של פרשת שקלים שהיא סמוכה לפרשת שבוע (לרוב פרשת שקלים חלה בפרשת משפטים), ואחר כך יחזרו ויגללו את ספר התורה שוב לפרשת שקלים ויסיימו הקריאה, מאשר להוציא ספר תורה אחר (שו"ת יבי"א ח"י חאו"ח סי' נא).
חיוב נשים – אין הנשים חייבות לבוא לבית הכנסת לשמוע קריאת פרשת שקלים (כתב המג"א סי' רפב סק"ו בשם מסכת סופרים פי"ח ה"ד שאע"פ שנשים אין חייבות בתלמוד תורה, מ"מ חייבות לשמוע קריאת התורה כאנשים, ואלא שרבים מהאחרונים חלקו על דבריו, כמ"ש מרן החיד"א בברכ"י סק"ז בשם המאירי בחידושיו למסכת מגילה כג. שנשים פטורות מקה"ת, וכ"כ המ"ב ס"ק יב והכה"ח אות כה שהנשים אין נוהגות להזהר בזה. ובשו"ת יחו"ד ח"ד סי' כג בהערה כתב שלדעת כמה ראשונים נשים פטורות מקה"ת כדמוכח בתוס' ר"ה לג. ד"ה הא ר"י שא"פ שאינה מצווה ללמוד תורה מ"מ עולה למנין שבעה היינו שרשאית לעלות לס"ת אך אינה חייבת, וכ"כ הרא"ש קידושין פ"א ס"ס מט, ורבינו דוד אבודרהם דף יא סע"א בשם רבינו ימחק בן גיאת, ועוד שמרן החיד"א בספרו כסא רחמים על מסכת סופרים שם שלשון "נשים חייבות" לאו דוקא אלא זהירות, וכ"כ מהר"י עייאש במטה יהודה סק"ז, וכן העלה למעשה שנשים פטורות מקה"ת. וכתב בילקו"י פורים עמ' נא שאע"פ שיש דעות בראשונים שגם פרשת שקלים חיובה מהתורה והיה מקום לומר שהנשים חייבות, להלכה ולמעשה פרשת שקלים מדרבנן ואין הנשים צריכות לבוא לביהכ"נ ולשמוע קה"ת).
מנהג טוב – נכון ללמוד בראש חודש אדר משניות ממסכת שקלים שדבר בעתו מה טוב (כ"כ בספר חסידים סי' קנד שיש לדרוש לפני המועדים בענין המועדים, וכ"ה ביפה ללב ח"ו סי' תרפה בשם השל"ה הקדוש יומא פרק דרך החיים תוכחת מוסר אות רג, ובכלל "תן לו מעין ברכותיו", לעשות דבר בעתו, כמו שמזכירים בכל יום פרשת התמיד, לקיים "ונשלמה פרים שפתינו", ככה בבוא פרשת שקלים, ראוי שילמד משניות מסכת שקלים, ובפרשת פרה ילמד מסכת פרה, וקידוש החודש בפרשת החודש, שדבר בעתו מה טוב. והוב"ד בכה"ח סי' תכט אות ו וכתב טעם לדבר שאמרו בגמ' סנהדרין קא. אמר לה הקב"ה לתורה, בתי בשעה שאוכלים ושותים במה יתעסקו, אמרה לפניו: "רבונו של עולם, אם בעלי מקרא הן, יעסקו בתורה ובנביאים ובכתובים. אם בעלי משנה הן, יעסקו במשנה בהלכות ובהגדות. ואם בעלי תלמוד הן, יעסקו בהלכות פסח בפסח, בהלכות עצרת בעצרת, בהלכות חג בחג". העיד רבי שמעון בן אלעזר משום רבי שמעון בן חנניא, כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם שנאמר במשלי טו, כג "ודבר בעתו מה טוב". וכ"כ במסכת סופרים פי"ח ה"א כל המזכיר פסוק בעונתו, מעלה עליו הכתוב כאילו בונה מזבח חדש ומקריב עליו קרבן).
סגולה נפלאה – בערב שבת שקלים יתן כ״ו פרוטות לצדקה, כנגד שם הוי״ה ב״ה, ובראש חודש אדר יפריש י״ג פרוטות, כמנין אח״ד, אשר יחד עולה מניינם בסך הכל ט״ל, וינצל בזכות הצדקה הזו מל״ט קללות, ויזכה לטל של תחיה (מל"ח סי' לא אות ב).
הלכות פרשת שקלים – עוד הלכות
