איך הצליח הגאון רבי משה פיינשטיין למחול לאברך החוצפן?!

איך הצליח הגאון רבי משה פיינשטיין למחול לאברך החוצפן?!

 

מחילה גמורה

לאחר כל החקירות והדרישות יוסף הצדיק מגלה לאחיו ואומר להם: "וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה" (מה, ד). ופירש רש"י הקדוש שראה שאם מתביישים ונכלמים דיבר איתם בלשון רכה ובתחנונים.

ביאר המשגיח הגאון הצדיק רבי זיידל אפשטיין זצ"ל משגיח ישיבת 'תורה אור'. ששנים רבות יוסף ממתין למפגש עם אחיו, הוא מבקש להודות להם על שמכרו אותו למצרים, שאילולי מכרו אותו היאך היו מסתדרים בימי הרעב, לא די שאין בליבו עליהם, אלא שהוא מבקש להודות להם.

מסופר על הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל מגדולי רבני ארה"ב, שפעם אחת באו לפניו שנים לדין תורה וקודם בואם לפניו הניחו בינתיים את הכסף עליו הם חלוקים אצל אברך שהכירו, כששמע האברך את שאלתם אמר שיעיין גם הוא בדברי הפוסקים וימצא תשובה.

אך לפלא, לאחר שחזרו מהדין תורה שבו הכריע הרב פיינשטיין להעביר את סכום הכסף לאחד מן הצדדים, הם באו לאברך לומר לו את תשובת הרב וליטול את הכסף. הלה ברוב חוצפתו סירב לתת להם את הכסף וטען שהרב פיינשטיין טועה.

הם החלו לומר לו שחלילה לומר זאת הלא הרב פיינשטיין הוא מגדולי הפוסקים הבקי בהלכה, "וכיצד אברך צעיר מעיז לחלוק עליו?!", "אז מה", טען האברך, "גם פוסק ותיק יכול לטעות!". מאחר והאברך סירב למסור להם את הכסף הם ניגשו לרב וסיפרו.

שאלם הרב פיינשטיין לשמו של האברך וצִלצל אליו להזמינו לביתו לפרט נימוקיו. "אולי טעיתי" אמר הרב בענוותנותו. האברך הגיע ושאלו הרב "מדוע כבודו סבור שטעיתי?", "מסברא" השיב החצוף. הרב פניישטיין לא התרגש והחל להרצות בפניו את המקורות שעל פיהם פסק. כשסיים אמר האברך "עדיין לא השתכנעתי אני צריך לעיין בעצמי…".

חוצפה שאין כדוגמתה! ביזוי כבוד התורה. הרב פיינשטיין הבליג על דבריו וכתב לו את המקורות וציין בתחתית העמוד "נא לעיין בהקדם ולהשיב הממון".

האברך שב לביתו ועיין במקורות ונאלץ להודות שהפעם הרב צדק… ומסר הפקדון לבעליו. חלפה תקופה והנה האברך עולה שוב לביתו של הרב פיינשטיין, והפעם הוא מבקש שהרב יתן לו המלצה לשחיטה, אחר שלמד את ההלכות ונבחן עליהם, וההמלצה תסייע בידו להתקבל לעבודה. ברצון, השיב הרב, ולאחר שבחן את האברך, כתב לו מכתב המלצה.

בני ביתו רתחו ואמרו "אחרי שהוא פגע ברב כל כך, יקבל המצלה?!", "אמת" השיב הרב. "הרי צריך להראות לו את הדלת! אמת… איזו חוצפה". "הכיצד נתת לו המלצה מבלי לומר דבר?" תמהו בני הבית.

"איני מבין אתכם" השיב הרב, "כלום שכחתם שעבר בינתיים יום הכיפורים, ומחלנו לכל מי שפגע בנו?!".

 

סיפורים

תפרגן זה לא עולה לך כסף!

  אחד מרבותינו הראשונים הוא רבי ידעיה הפניני זצ"ל, בן דורו של הרשב"א, אשר אמר את אחד המשפטים המדהימים ביותר בחשיבות מילה טובה המעודדת את

זמני כניסת ויציאת צום י"ז בתמו
חגים ומועדים

זמני כניסת ויציאת צום י"ז בתמוז תשפ"ב

  זמני כניסת ויציאת צום י"ז בתמוז תשפ"ב תענית י"ז בתמוז נתקנה על אותם דברים רעים שקרו לעם ישראל ביום הזה. במשנה (תענית פרק ד

חומש בראשית

רק בעזרת ה'

לאחר שיוסף הצדיק שהה בבית האסורים שתים עשרה שנים תמימות. עשר שנים בגין עלילת שווא מרושעת של אשת פוטיפר, ועוד שנתיים על ששם מבטחו בבשר

סיפורים

מה קרה לגוי שרצה לצער את היהודי? ואיך זה קשור למה שקרה לפרעה הרשע?

בפרשת בא נאמר הציווי: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'" (שמות י,

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן