בפרשתנו פרשת משפטים נאמר: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". ורש"י הקדוש פירש: "לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים, ואפילו ידעת בדין אחד שלהם שהם דנים אותו כדיני ישראל, אל תביאהו בערכאות שלהם, שהמביא דיני ישראל לפני הגויים מחלל את השם ומייקר שם עבודה זרה להחשיבה".
וכן אמרו חז"ל בגמרא (גיטין פח:): "תניא היה רבי טרפון אומר כל מקום שאתה מוצא בתי דינים של עובדי כוכבים אף על פי שדיניהם כדיני ישראל, אי אתה רשאי להיזקק להם שנאמר: 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם' – ולא לפני עכו"ם".
וכן כתב הרמב"ם (פכ"ו מהלכות סנהדרין ה"ז) וז"ל: "כל הדן בדיני עובדי כוכבים ובערכאות שלהם אף על פי שהיו דיניהם כדיני ישראל, הרי זה רשע, וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו ע"ה". וכן פסק מרן השולחן ערוך (חו"מ סי כא סעיף א'): להלכה "אסור לדון בפני דייני עכו"ם ובערכאות שלהם אפילו בדין שדנים בדיני ישראל, ואפילו אם נתרצו שני בעלי הדין לדון לפניהם אסור, וכל הבא לידון בפניהם, הרי זה רשע, וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו עליו השלום".
וכן פסקו מרן הגאון חיד"א זצ"ל בספרו טוב עין (סי' יז אות ד), והגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל בשו"ת חקקי לב (ח"ב חו"מ ס"א דף ד), ומרן פאר הדור הגר"ע יוסף זצ"ל בשו"ת יחוה דעת (ח"ד סי' סה).
ועל כן להודיע בשער בת רבים, שאיסור חמור הוא לתבוע את חבירו למשפט בבית משפט חילוני אשר דנים שם על פי חוקי הגויים, ואף אין שום הבדל אם השופטים גויים או יהודים, מאחר וכל חוקיהם על פי חוקות הגויים ושלא כדיני תורתנו הקדושה. ובמקרה שאין חבירו נשמע לו לבוא לבית דין רבני, ילך הוא לפני הדיינים והם יורוהו את אשר עליו לעשות.
