בשבת מברכין חודש אדר תשפ"ה ופרשת שקלים, כיצד ינהגו מנין שיש להם רק ספר תורה אחד?

בשבת מברכין חודש אדר תשפ"ה ופרשת שקלים, כיצד ינהגו מנין שיש להם רק ספר תורה אחד?

בשבת מברכין חודש אדר

 

בשבת מברכין חודש אדר ופרשת שקלים, כיצד ינהגו מנין שיש להם רק ספר תורה אחד?

מוציאים שני ספרי תורה, בספר הראשון קוראים שבעה עולים בפרשת תרומה, ואומרים חצי קדיש, ובספר השני עולה המפטיר בפרשת שקלים 'כי תשא' ואמרים חצי קדיש ומפטירים בהפטרת "ויכרות יהוידע" העוסקת בענין השקלים והנדבות לבדק הבית.

למנהג הספרדים מתחילים מפסוק "ויכרות יהוידע", ולמנהג האשכנזים מתחילים מפסוק "בן שבע שנים יהואש במלכו".

בית הכנסת שאין להם אלא ספר אחד וגוללים הספר מפרשת השבוע פרשת ויקהל ולאחריו לפרשת שקלים, יאמרו קדיש אחר כל קריאה כדי שלא לחלק בין מקום שיש בו כמה ספרי תורה למקום שאין בו אלא ספר תורה אחד (הג"ר דוד הכהן סקלי בשו"ת קרית חנה דוד ח"ב סי' מה עפ"י המבואר בגמ' מגילה ל, הגר"מ מלכה בשו"ת מקוה המים ח"ג סי' ה שו"ת אור לציון ח"ב פמ"ה הנ"ד, ובח"ד פנ"א ה"ו, ילקוט יוסף ח"ב הלכות קס"ת וביהכ"נ עמ' קלה והוסיף שכן השיב לו אביו מרן פה"ד רבינו עובדיה יוסף זצ"ל).

להלכה ולמעשה קוראים שבעה עולים בפרשת השבוע פרשת ויקהל ואומרים חצי קדיש אחרי הקריאה, אחר כך יעלה מפטיר פרשת שקלים "כי תשא" ויאמרו שוב קדיש, ויברך ברכות ההפטרה ויפטיר ב"ויכרות יהוידע".

בשבת מברכין חודש אדר – עוד הלכות

השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.

זכר למחצית השקל
הלכות

כל מה שצריך לדעת לגבי זכר למחצית השקל

כל מה שצריך לדעת לגבי זכר למחצית השקל הנה המקור למנהג נתינת מעות של "זכר למחצית השקל", נלמד מדברי הגמרא (מגילה יג:): "גלוי וידוע לפני

סיפור - עושים חיים 
סיפורים

סיפור – עושים חיים 

סיפור – עושים חיים  אנו אומרים בכל יום מזמור "אשרי יושבי ביתך" שלוש פעמים, ובו נאמר "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון". אמרו חז"ל

סיפורים

טעות גורלית – סיפור מדהים על השגחה פרטית!

  סיפר הרה"ג רבי גואל אלקריף שליט"א: סיפור זה שמעתי מפי פעם המעשה בעצמו מגיד שיעור נכבד. באחד הימים ביקרתי במחלקה הקרדיולוגית בבית החולים "רמב"ם"

סיפורים

אל תמהר להאשים אחרים! סיפור מחזק!

  אמר פעם אדם נבון: "הכלל בחינוך הילדים הוא, אם בבית חם בחוץ קר, אך אם בבית קר בחוץ חם". כל אדם אפילו מבוגר שמח לקבל

להתנועע בגופו בתפילת העמידה
הלכות

להתנועע בגופו בתפילת העמידה, מותר ?

  להתנועע בגופו בתפילת העמידה הנה הרמ"א (סי' מח ס"א) כתב, שנהגו המדקדקים להתנועע בשעה שלומדים תורה דוגמת התורה שניתנת ברתת, וכן בשעה שמתפללים, על

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן