
אלול – למה בכה רבי לוי יצחק מברדיצ'ב לפני הסליחות?
אומרים חז"ל שאחד הדברים שכדאי לבוא עימם ליום הדין הוא לא לשפוט אחרים, לא לדון במעשיהם ולא לחרוץ את גורלם לטוב ולמוטב. אולם זוהי עבודה קשה מאוד ולכן יש להתחיל זאת כבר בתחילתו של חודש אלול הרחמים והסליחות,
מסופר על הצדיק הקדוש רבי לוי יצחק ברדיצ'ב זצ"ל שהלך עם שמשו במהלך חודש אלול בלילה הראשון של סליחות, הם הלכו לכיוון בית הכנסת שם חיכה הציבור להגעת הרב ואמירת הסליחות. לפתע פתאום הם שומעים קולות צעקות והמולה מאחד הבתים בעיירה. הם התקרבו לשם כדי לשמוע מה קרה שם ועל מה המהומה?… והנה היטו אוזנם לשמוע מהו נושא השיחה, מסתבר שהיה זה הכנס השנתי של כל הגנבים והשודדים של העיירה ברדיצ'ב. בכינוס השתתפו כל הגנבים של העיירה מהגדול ועד והקטן.
כל אחד מהגנבים סיפר לכולם בגאווה כמה פעמים הוא הצליח במשימתו לגנוב ולפרוץ לבתים ולרמות את תושבי העיירה במהלך השנה.
רבי לוי יצחק נאנח אנחה גדולה ועמוקה מעומק הלב, הוא התחיל לרוץ לכיוון בית הכנסת ומיד כשנכנס פתח את ארון הקודש והחל לומר בבכי קורע לב: "ריבונו של עולם, אני כל כך מתבייש ממך, מה אני ומה חיי, אפילו הגנבים של העיירה כבר מתוודים יחדיו על החטאים ועל הפשעים שלהם, ואילו אני מרגיש כל כך רחוק ממך ועודני מחזיק בעבירות".
לא סתם הוא נקרא סנגורן של ישראל, כי הוא ראה בכל אחד ואפילו בגנב השפל את מעלתו והצד היותר טוב שקיים בו.
אלול – למה בכה רבי לוי יצחק מברדיצ'ב לפני הסליחות? – עוד כתבות בנושא אלול