אלול – לא המדרש עיקר אלא המעשה
המקובל הגאון הצדיק רבי שְׂרָיָה דִבְלִיצְקִי זצ"ל כותב בספרו "לנפש תדרשנו", שבחודש אלול לקראת יום המשפט בו יקבע היאך תראה השנה הבאה עלינו לטובה, וביכולת של כל זכות להשפיע ולהטות את כף המאוזנים, אך לא המדרש עיקר אלא המעשה, סוף דבר האדם נמדד ונשפט על פי מעשיו.
וממשיל משל נפלא לימי חודש אלול: עשיר אחד השיא את ביתו לחתן מופלג בתורה וביראת שמים – בקיצור כליל המעלות. כראוי לחתן אשר כזה התחייב המחותן כי אם החתן ישב וישקוד על התורה, הוא מצידו יפרנס את החתן ביד רחבה, ויעניק לו על חשבונו שלוש ארוחות ביום במשך כל השנה.
והנה מיד לאחר שהסתיימו ימי השבע ברכות התיישב החתן בחדר קטן והחל שוקד על תלמודו במרץ רב. כאשר הגיעה שעת הצהרים חיכה החתן שיוגש לו האוכל כמובטח אולם איש לא הקיש על הדלת ולא הביא דבר. שבר החתן את רעבונו במעט לחם יבש ובמים ושב לתלמודו.
בערב חזר ונשנה הדבר החתן מחכה, רעב, ואילו המחותן אינו מביא דבר. לאחר כמה ימים שבהם רזה החתן מאד פנה אל חמיו בתמיהה: "היכן הארוחות המובטחות?" אולם חמיו התעלם ממנו כליל.
בצר לו פנה החתן אל רב העיר, ושטח בפניו את טענותיו. שמע הרב את הדברים והזמין את המחותן לדין תורה. "אמור נא לי", פנה הרב אל המחותן אבי הכלה: "מדוע אינך מגיש ארוחות כאשר התחייבת?!". "יאמר לי כבוד הרב", השיב המחותן בשאלה: "האם לארוחת בוקר אין זה מספיק להגיש לחם קלוי בחמאה, גבינה, ביצה וירקות שונים?!"
"מספיק בהחלט" השיב הרב.
"ולארוחת צהרים" – המשיך המחותן: "האם אין זה מספיק להגיש מרק בשר, צלי עוף ותפוחי אדמה אפויים, ולסיום קינוח מתוק?!", "זו ארוחה כיד המלך", השיב הרב.
"ולארוחת ערב" – סיים המחותן את דבריו "האם מספיק שאגיש פשטידה אפויה ודג טרי?!". "מספיק מעל ומעבר!" – פסק רב העיר בהחלטיות ופנה אל החתן: "איני מבין מה טענותיך וכי אין כל זה מספיק לך?!". "מספיק בהחלט" – זעק החתן הטרי והרעב – "אולם מכל מה שחותני מנה כאן אינו נותן לי דבר!".
כך גם הוא הנמשל: כל אדם מבין ויודע היטב כי בימי חודש אלול עליו לחזור בתשובה ולשפר את מעשיו, להתחזק בתפילה ובלימוד, להרבות בצדקה ובמעשים טובים ועוד כהנה רבות. בליבו יודע והוא כל זאת מבין היטב מה צריך לעשות, אבל משום מה אינו עושה דבר… הבה לא נהיה כאותו אדם ונפעל למען עצמנו, נלמד תורה ונתפלל בכוונה, נחפש אלו מצוות ביכולתנו לקיים ונכתב לשנה טובה ומתוקה.
אלול – לא המדרש עיקר אלא המעשה – עוד סיפורים
