הגאון הקדוש רבי יצחק אבוחצירא זיע"א נודע כקדוש עליון עוד משחר ילדותו. וכפי שמסופר שבמוצאי יום הכיפורים שנת תרכ"ח לאחר היום הקדוש המלא בתפילות ארוכות בהם זוכים להדמות למלאכים ולהדבק בשכינה הקדושה, בבית מדרשו של מרן הגאון הקדוש רבי יעקב אבוחצירא זיע"א ה'אביר יעקב' סיימו הציבור את תפילת ערבית ועשו דרכם החוצה לברך ברכת הלבנה, אלא שהוצרכו להמתין שעה ארוכה מאחר והלבנה התכסתה בעבים ולא ניתן היה לראותה.
פנה רבי יעקב לבנו הקטן רבי יצחק בן זקוניו, שהיה אז כבן שמונה שנים בלבד וביקש ממנו: "תדאג בני שנוכל לברך ברכת הלבנה, הציבור מחכה שהלבנה תתגלה". עשה הבן כדברי אביו הקדוש, וכשסיים דבריו הניף ידיו לצדדים והתגלתה הלבנה במלוא הדרה לעיני כל הציבור, והבינו כולם שרבי יצחק אבוחצירא קדוש משחר ילדותו וכבר ביכולתו לפעול ישועות גדולות ועצומות.
