איך זוכים לילד כמו מרן הרב אלישיב זצ"ל?
לפני למעלה ממאה שנים – לעשות כביסה לא היה דבר של מה בכך: המלאכה – שנעשתה בידיים – היתה כרוכה במאמץ פיזי רב, וארכה זמן רב!
את הכביסה היו תולים לייבוש על גבי חבלים שהיו פרושים בחצרות הבתים.
אשה אחת, שסיימה זה עתה את מלאכת הכיבוס הקשה, תלתה את בגדי משפחתה המכובסים על אחד החבלים. והנה, עברה שם שכנה שהרגישה שהחבלים מפריעים לה לעבור, והיא עשתה מעשה אשר לא יעשה: נטלה מספריים מביתה, וחתכה את החבלים וכל הכביסה, שעדיין היתה רטובה, התלכלכה מהבוץ שבחצר.
האשה הראשונה הבחינה במעשה מחלון ביתה. היא הבינה ששבע שעות של עבודה מאומצת ירדו לטמיון… יהיה עליה לעשות את כל התהליך מחדש.
אך טבעי היה הדבר שתיגש אליה ותצעק עליה: "למה עשית לי את זה? עכשיו תכבסי לי אַתְּ את כל הכביסה מחדש!"; אך טבעי היה לוּ היתה פותחת במלחמת עולם נגד השכנה שהורידה את כל עמלה לטמיון…
אך היא העדיפה להבליג! – עשתה עצמה כלא יודעת מי גרם לה לעוול הנורא… היא ירדה בשקט לחצר, אספה את הכביסה המלוכלכת, שטפה אותה ותלתה אותה במקום אחר, שלא יפריע לשכנה בדרכה…
כשבעלה שב הביתה היא לא סיפרה לו דבר! החליטה שלא תצמח כל תועלת אם בעלה יידע מהסיפור, והעדיפה לשתוק. הודתה לקב"ה שנתן לה את הכוח לכבס שוב את כל הכביסה, ובזה הרגישה שמבחינתה תם הסיפור.
באמת לא היינו יודעים מכל הסיפור הזה, אלמלא בשעת לילה מאוחרת, נכנסה השכנה שקרעה את החבלים, והחלה להתייפח מבכי: "אנא, שכנתי היקרה, סלחי לי! אני מתחננת לפניך! עשיתי מעשה רע ואני מתנצלת עליו מכל ליבי. בני שוכב חולה עם ארבעים מעלות חם ואני משוכנעת שזה כתוצאה מהמעשה הרע הזה שעשיתי".
האשה מחלה לה בלב שלם, ואף ניסתה לתת לה הרגשה טובה: "הכל בסדר. אני מבינה שהכביסה הפריעה לך. אין לי עליך כל תלונה ואני מוחלת לך בלב שלם".
כששבה לביתה ראתה שחום גופו של הילד ירד, והוא יושב על מטתו ומשחק כהרגלו.
היא ראתה בחוש את מה שאמרו חכמים: "מעשיך יקרבוך, מעשיך ירחקוך" (עדיות סוף פ"ה). בעטיו של המעשה הרע שעשתה – חלה ילדה, ומששבה בתשובה – הבריא.
היתה זו אימו של מרן הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל, ובזכות שתיקתה והבלגתה, זכתה האשה הזאת לבן שהאיר את עיניהם של כל ישראל, מגדולי הפוסקים שבדור האחרון, ומנהיג גדול לאלפים ורבבות.
כמה כדאי לסבול ביזיון, כמה משתלם לסבול פגיעה ולא להגיב, לשתוק! לו היתה מוציאה מילה אחת מהפה כנגד שכנתה, לו היתה מסתפקת "רק" בלספר לבעלה – יתכן בהחלט שלא היתה זוכה שיצא ממנה הרב אלישיב…
החוכמה הגדולה היא להתגבר על אותו יצר טבעי הדורש תגובה. אם עובדים על המידות ומשכילים לשתוק – גם בעיתות כאלו שהיצר מבקש בהם תגובה – מרוויחים.
זוהי זכותה העצומה של כל אשה יהודיה, להיות עזר לבעלה ואֵם תומכת לילדיה, כדי שהללו יוכלו להתמסר ללמוד התורה יומם ולילה, והיא תוכל להתהדר בכתר "אשתו של גדול הדור" או "אמו של גדול הדור".
איך זוכים לילד כמו מרן הרב אלישיב זצ"ל? – עוד סיפורים
