שומר מצווה
נסים גדולים מתפרסמים בימים שאחרי האסון הנורא בשבת שמחת תורה תשפ"ד, ברוך ה' גם מה שנראה כחושך גמור מלא באור ורחמים של ה' לעמו ישראל.
סיפר הרב מ' ל' שליט"א: גדלתי בקיבוץ. הקב“ה ריחם עליי, וגיליתי את האמת. חזרתי בתשובה והשארתי מאחוריי אחים תועים ואהובים. אני מתפלל עליהם בכל יום שיזכו גם הם ויכירו וידעו את ה' יתברך וישמרו תורה ומצוות.
יום אחד לפני כמה חודשים התקשר אליי חבר מהקיבוץ אותו הכרתי היטב, הוא לא שומר מצוות, אך הוא הפתיע אותי וביקש ממני שאשיג לו תפילין כשרות, כמובן שהסכמתי אבל הוא הציב תנאי ודרש שלא אגלה לאף אחד שהוא מניח תפילין וקורא קריאת שמע מדי יום, מאחר שעברתי את שלבי התשובה הבנתי את החשש שלו. אין לי ספק שהצעדים שלו להתקרב אל ה', והמצווה החשובה שהוא זוכה להניח תפילין בכל יום יעמדו לו להינצל מכל צרה וצוקה.
ביום השבת, חג שמחת תורה, כשהחל האסון הנורא והמחבלים הארורים ימ"ש חדרו לשטח ישראל והחלו במסע הנורא של הרג ורצח ביהודים רבים הי"ד. הוא התעורר בשעה שש וחצי בבוקר לקול אזעקת 'צבע אדום' שנשמעה ברחבי הקיבוץ. לפתע הוא שומע קול נפץ חזק מאוד, התברר שהפצמ"ר נפל סמוך לבית שלו, וכתוצאה מהנפילה נהיה חושך בכל הבית. החשמל נותק לגמרי, כל המכשירים החשמליים כולל המקרר הפסיקו לפעול, כאן הוא כבר הבין שהוא בסכנת חיים ועליו לפעול בזריזות.
בין היתר חברי חולה סכרת, והוא חייב שיהיה בקרבתו מזרק אינסולין בעת נפילת רמת הסוכר בגופו. אלא שהאינסולין חייב לשהות בקירור, אך כיוון שהוא לא ידע כמה זמן יעבור עד שהתקלה תתוקן על ידי חברת החשמל, הוא חשב למצוא מישהו שיש לו חשמל בבית וישהה את מזרק האינסולין אצלו במקרר. ללא כל שהייה הוא מיהר לביתו של חבר הגר לא הרחק ממנו ומרחוק נראה שהאור דולק בביתו, שעדיין עמד בשלמותו.
כעבור כמה דקות שוב נפל פצמ"ר והפעם בחצר ביתו של החבר שרק לפני זמן מה סיים לשפץ את ביתו המפואר, קיר החזית של הבית שהיה עשוי מחלונות זכוכית התנפץ כולו בקול רעש גדול, ושברי הזכוכית התפזרו לכל עבר וההרס היה רב.
למרבה הפלא אף שכלפי חוץ הבית היה נראה שבור והרוס לגמרי, בתוך הבית הכל עמד על מקומו והיה שלם לחלוטין. לא היה להם יותר מדי זמן לחשוב והם החלו לשמוע יריות וצרחות ונכנסו מיד לממ"ד והסתגרו שם. וכאן אירע הנס הגדול, הם ניצלו מתוך התופת הנוראה הזו שממנה רבים מחברי הקיבוץ נהרגו על קידוש ה' הי"ד.
חברי חולה הסכרת שהתקשר אליי שאשיג לו תפילין אותם יניח בכל יום, ניצל בזכות נפילת החשמל בביתו, והלך במהירות לבית חבירו 'רק' כדי להכניס את מזרק האינסולין למקרר, אלא שאז הפצמ"ר השני שנפל ליד ביתו המפואר של החבר הצריך אותם להכנס לממ"ד ושניהם ניצלו מירי המחבלים הארורים ימ"ש שחדרו אליו לבית מאוחר יותר אך לא מצאו אותו, ובעצם הוא הציל את חייו ואת חיי חבירו.
ואם לא די בכך המחבלים הארורים ימ"ש החלו להסתובב בין בתי הקיבוץ וחיפשו 'טרף', אלא כשהם הגיעו לבית חבירו שהיה כולו הרוס ושבור מבחוץ וכל חלקי הזכוכית התפזרו בכל עבר, חשבו המחבלים שהבית כבר 'טופל' על ידי חבריהם המרצחים גם מבפנים וחבל על זמנם, ודילגו עליו.
ברוך ה' זכות הקבלה הגדולה של החבר להניח תפילין מדי יום עמדה לו ולחבירו ובחסדי שמים הם ניצלו מהתופת הנוראה, הם נשארו בממ"ד שעות רבות, ולאחר שמונה עשרה שעות באו חיילים לחלץ אותם. לנגד עיננו דברי קודשו של שלמה המלך 'שומר מצווה לא ידע דבר רע' (קהלת ח, ה).
('השגחה פרטית' פרשת וירא-חיי שרה)
