מהי מעלת וקדושת יום ט"ו בשבט?
בספרים הקדושים האריכו בקדושתו וסגולתו של יום ט"ו בשבט אשר הוא ראש השנה לאילנות. בעיני חז"ל הוא מהווה אחד מארבעה ראשי שנים, בו נידונים האילנות על המשך קיומם ופריחתם, היאך יראו ענפיו וגזעו, וכיצד יהיה טעם פירותיו, בדיוק כפי שיום ראש השנה הוא יום משפט עבור כל באי עולם.
תורתנו הקדושה המשילה את האדם לעץ השדה שכך נאמר: "כי האדם עץ השדה" (דברים כ, יט). בדברים רבים נקשרים האדם נזר הבריאה שעבורו נוצר העולם עם הבריאה המופלאה אשר ברא ה', אך נדמה שהקשר הבולט ביותר הוא ההשקעה בטיפול האילן המניבה פירות ערבים ומתוקים. כל מגדל מתחיל יודע שכל אילן 'מוצלח' זקוק להשקעה רבה, יש להשקותו מים, לזמור את ענפיו, לתומכו מצדדיו על מנת שיגדל זקוף וישר ולדאוג לכל מחסורו.
כן הוא האדם, בטבעו הוא "עייר פרא אדם יולד" (איוב יא, יב), פרא מלשון חופשי מעול ומשולח רסן, ברם, אם יעבוד על מידותיו ויעצב את רוחו כאותו אילן הנתמך בצדדיו, אזי יהיה לאילנא רברבא ויפרח וירבה וישגשג בתורתו ובמעשיו.
גאון המחשבה הגה"צ רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל מוסיף נדבך נוסף ומעמיק בקשר בין האדם לאילן. וכך הוא מסביר, תקומתו המיוחדת של האילן איננה מושרשת בענפיו ובעליו, ואף לא בפירותיו המפוארים, אלא דוקא בשורשיו, כשהם חזקים ומושרשים בין גבישי האדמה, הרוחות והסערות לא תגענה לשם ולא יזיקוהו. אלא שיש תנאי נוסף, והוא מקור מים חיים ממנו הם יונקים אור של התחדשות. משכך, האילן איננו דואג בזמן שהסערות והרוחות נושבות ותופסות אותו, הן מנענעות אותו וכופפות אותו, אך הוא לא נע ולא זע ממקומו, כל זמן שהוא לא נעקר ממקום חיותו, תהיה לו תקומה.
ומעתה מובן שלא רק שהאילן לא הפסיד מהרוחות העזות שנענעו את ענפיו והשילו את עליו, אדרבא הוא גילה את כוחותיו האימתנים במאבקו התמידי. כך גם אדם אשר נצמד לשורשיו הרוחניים ולמסורת אבותיו שעמדו בהר סיני וקיבלו את התורה הקדושה אשר היא ניצחית לעולמי עד, שום רוח בעולם לא תעקור אותו ממקומו. ונהפוך הוא, הסערות תעוררנה בו כח של התחדשות.
תרומות ומעשרות
נידונים הלכתיים רבים תלויים ביום ט"ו בשבט, ביניהם דיני תרומות ומעשרות השייכות בכל ששת השנים שבין שנת שמיטה אחת לחברתה, מה שאין כן פירות וירקות של שנת השמיטה עצמה פטורים מן המעשרות והם הפקר.
תרומות ומעשרות נחלקות לשתים, האחת תרומה גדולה שניתנת לכהן בכל השש שנים שבין שנות השמיטה (כיום שכולנו טמאי מתים אין תרומה גדולה ניתנת לכהן, אלא שמים אותה בשקית ונותנה באשפה). והשני מעשר ראשון הניתן ללוי נוהג בכל השנים הללו. אלא שעלינו להפריש מעשר נוסף המשתנה נוהג בין השנים הבאות. בשנים א.ב.ד.ה למנין שנות השמיטה מפרישים מעשר שני, ובשנים ג.ו מפרישים מעשר עני.
בירקות הולכים אחר לקיטה הירק בפועל מן הקרקע, וראש השנה א' בתשרי הוא הקובע בין שנה אחת לשניה, כלומר מיום א' תשרי של השנים א.ב.ד.ה מפרישים מעשר שני, היה קיים היו מעלים את ומא' תשרי של השנים ג.ו מפרישים מעשר עני.
בזמן שבית המקדש היה קיים היו מעלים את המעשר שני לירושלים ואוכלים אותו שם, וכיום פודים אותו במטבע שייחדו לכך ולאחר שנתמלא רשאי לחלל אותו במטבע אחר ולהאבידו מן העולם, או עושים מנוי לקרן המעשרות.
בפירות האילן הולכים אחר החנטה שהיא שליש גידולו של הפרי, ובשונה מהירקות ראש השנה שלהם הוא ט"ו בשבט. ולכן פירות שחנטו באילן והגיעו לשליש גידולם קודם ט"ו בשבט, שייכים לשנה הקודמת ואילו פירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט שייכים לשנה הבאה. ולכן אין מעשרין מפירות של שנה זו על פירות של שנה אחרת.
ערלה
איסור ערלה נוהג רק בפירות הגדלים על האילן ולא בירקות הגדלים באדמה.
שנות הערלה באילן המוציא פירות נמנים מזמן נטיעת האילן ולא משעת נתינת הפירות, כך שבכל שלוש השנים מהנטיעה אסורים הפירות באכילה ובהנאה. אלא שיום ראש השנה לערלה אינו א' תשרי אלא ט"ו בשבט. כלומר אם נטע את האילן ביום ט"ו באב ויש לו ארבעה עשרה יום לזמן קליטת האילן באדמה, ושלושים יום בשנה חשובים שנה, ביום ראש השנה עלתה לו שנה אחת למנין שנות הערלה. ואם נטעו עם גוש העפר שלו מיום כ"ט באב עלתה לו שנה, ולאחר שנתיים ימים נשלמו שלוש שנים, וממתין להנות ולאכול מהפירות הללו עד ט"ו בשבט.
ואם נטע האילן לאחר ט"ו באב ונמצא שאין לו ארבעים וארבעה ימים עד ראש השנה, יש למנות מיום ראש השנה שלאחר הנטיעה עד ראש השנה של השנה הרביעית שהם שלוש שנים שלימות, ומיד לאחר ראש השנה יכול לאכול ולהנות מהפירות ואין צריך להמתין עד ט"ו בשבט.
זהירות מתולעים
מנהג ישראל קדושים להרבות באכילת פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל בט"ו בשבט, ומנהג זה יסודתו בהררי קודש ואשריהם ישראל, אולם יש לציין שכיום ישנם פירות יבשים שיש בהם נגיעות גבוה של תולעים, ולכן יש לבדוק אותם היטב קודם האכילה מכל חשש, ובמקום חשש איסור יש להמנע מלאכול פירות נגועים כדי לקיים המנהג.
מהי מעלת וקדושת יום ט"ו בשבט? – עוד מאמרים
