מה מותר ומה אסור בימי בין המצרים?

מה מותר ומה אסור בימי בין המצרים? מנהגי בין המצרים

בין המצרים – הימים שבין שבעה עשר בתמוז לבין צום תשעה באב נקראים ימי "בין המצרים", על שם הפסוק (איכה א, ג) "כל רודפיה השיגוה בין המצרים". ואמרו חז"ל (במדרש איכה שם) שבימים אלו נכנסו האויבים לירושלים ופרעו פרעות בישראל, עד יום תשעה באב, שבו החריבו את בית המקדש. ולכן נוהגים כמה מנהגי אבל וצער מיום שבעה עשר בתמוז עד אחר תשעה באב (חזו"ע ד' תעניות עמ' קכה ועיין בהערה בעמ' קכו שכתב בשם הרוקח סי' שט כי "השיגוה בין המצרים" עולה בגימטריא 776 בדיוק כמו "המה כ"א הימים מי"ז בתמוז עד ט' באב", והם בגימטריא כמנין "בטחו בהוי"ה עדי עד כי ביה הוי"ה צור עולמים", ויש בזה רמז שעל ישראל לבטוח בקב"ה שעתיד לבנות את ביהמ"ק במהרה בימינו ויחדש עולמו כמקדם).

זהירות – יש להזהר בימי בין המצרים משבעה עשר בתמוז ועד תשעה באב שלא ללכת יחידי מתחילת ארבע שעות מהיום ועד סוף השעה התשיעית, משום שבשעות הללו שולט שד הנקרא קטב מררי (ב"י סי' תקנא בשם הגה"מ החדשות מנהגי ט' באב כמובא באיכה רבתי פרשה א אות כט, שו"ע סי"ח). ויש אומרים שצריך להזהר בזה מאחד בתמוז והלאה (כמבואר בפסחים קיא:, וכ"כ מרן החיד"א בברכ"י ס"ס תקנא, והביה"ל ד"ה צריך, והכה"ח אות רכה), ודוקא מחוץ לעיר שאין מצויים שם אנשים יש להזהר שלא ללכת יחידי, אבל בתוך העיר שמצויים שם אנשים, וכל שכן ליד בניינים שקבעו בפתחם מזוזה אין חשש ושומר פתאים ה' (ערוך השלחן סי' תקנא סל"ט, אשל אברהם בוטשאטש הוב"ד בחזו"ע ד' תעניות עמ' קכז בהערה). ויש מקילים בזה כשהולך לדבר מצוה ש"שומר מצוה לא ידע דבר רע" (שו"ת התעוררות תשובה סי' שמח), וכן יש להזהר בימים אלו שלא ללכת בין חמה לצל (מ"ב ס"ק קב, כה"ח אות רכז), ולא יכו התלמידים בימים אלו (שו"ע שם), וכן לא יכה האב את בנו (כה"ח אות רל), ואפילו ברצועה קלה שיש בזה סכנה גדולה (פמ"ג מ"ז ס"ק יח, כה"ח אות רלב, ועיין בב"י סע' תקנא מעשה נורא ברבי אבהו שלימד תלמידים בביה"כ בקיסרין).

ניתוח רפואי – חולה שהוצרך לניתוח, אם אפשר נכון להקדים הניתוח לפני ראש חודש אב או לדחותו לאחר תשעה באב (ספר אמת ליעקב קמניצקי עמ' רכה בהערה, הליכ"ע ח"ב עמ' קלד, חזו"ע ד' תעניות עמ' קכח בהערה), מכל מקום פשוט שבמקום פיקוח נפש ואפילו ספק פיקוח נפש, איסור גמור להמנע מכך וחובה לעשותם ללא חשש, שציותה התורה "ונשמרתם מאוד לנפשותכם".

תיקון חצות – חסידים ואנשי מעשה נוהגים לישב על הארץ, על ידי הפסק בינו לבין הארץ, ולומר "תיקון חצות" אחר חצות היום בימי בין המצרים (זמן חצות היום, הוא שמחלקים את היום, מהזריחה עד השקיעה לשני חלקים, והנקודה האמצעית הוא זמן חצות היום), ואומרים תיקון רחל שבו פסוקים של בכי וצער על חורבן בית המקדש, והטעם לאמירתו בחצות היום כי אז הוא התעוררות הדינים בסוד "כי ינטו צללי ערב" (שער הכונות דף פט ע"ג, מרן החיד"א בספר יוסף אומץ סי' כא, ובמל"ח סי' י אות לה כתב להניח הפסק), ומנהג זה הוא מנהג ותיקין, וכן נהגו בארץ ישראל על פי דברי רבינו האר"י ז"ל (מרן החיד"א במורה באצבע אות רל, ובספרו שם הגדולים מערכת ספרים כתב שהיו מאה ושלושים תלמודי תורה כ"י שהיו נאספים בחצות יום ומקוננים ובוכים על חורבן ביהמ"ק), וכן נהגו בכמה קהילות קדושות (מ"ב ס"ק קג, כה"ח אות רכא), ובודאי שעל ידי אמירת תיקון חצות יתעורר כל אחד להצטער על חורבן בית המקדש ועל כל הצרות שבאו עלינו ועל אבותינו מתוך הגלות המרה הזו.

סגולה נפלאה – אמרו בזוהר הקדוש (בתיקונים תיקון יב דף כז ע"א), בזכות האנשים שבוכים ומורידים דמעות מעיניהם על חורבן בית המקדש וגלות השכינה, יתקבצו כל ישראל להיות איש אחד בלב אחד, ויש בזה תיקון גדול לפגם הידוע. ועוד שהמקונן על חורבן בית המקדש מתכפרים לו כל עוונותיו וזוכה לאריכות ימים, ובניו לא ימותו בחייו, ויראה זרע יאריך ימים (מל"ח סי' י אות סו), וכל המצטער עם השכינה הקדושה, יזכה לכתרה של תורה, וטעם הדבר שתורה שבעל פה היא בבחינת השכינה, והמצטער בצערה זוכה לכתרה של תורה (מרן החיד"א במדבר קדמות מערכת צ אות ו בשם קב הישר פרק צג).

שנת שמיטה – מנהגנו שלא אומרים תיקון רחל בחצות לילה בארץ ישראל בשנת השמיטה, ומכל מקום בימי בין המצרים אומרים אותו בחצות היום (כה"ח סי' תקנא אות רכד ועיין שם הטעם, וכ"כ בחזו"ע ד' תעניות עמ' קכט, ובשו"ת אורל"צ ח"ג פכ"ה ה"ו).

זמנים – במהלך ימי בין המצרים ישנם מספר ימים שלא אומרים בהם תיקון רחל, בערב שבת, בראש חודש אב (כה"ח סי' תקנא אות רכג), וכן בערב ראש חודש אב ובכל יום שלא אומרים בו תחנון, וכן בעלי ברית שהם אבי הבן המוהל והסנדק שהוא יום טוב שלהם לא יאמרו תיקון רחל (חזו"ע ד' תעניות עמ' קכט בהערה), ובערב תשעה באב (הבא"ח פר' דברים הכ"ה כתב לאומרו בערב ט' באב, והמנהג שלא לומר (חזו"ע שם שאין אומרים בו תחנון, שו"ת אורל"צ ח"ג פכ"ה ה"ו בביאורים), וביום תשעה באב שנקרא מועד שנאמר "קרא עלי מועד", אין אומרים בו תיקון רחל משום שכבר בכו כמה שעות והתאבלו בקינות ואמרו מגילת איכה, ועוד שאחר חצות היום המון העם מכינים הסעודה שאחר התענית ובוטחים להתנחם שאז נולד המשיח, ויש לחזק ידיהם ולקבוע בלבם לצפות לגאולה (מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ סי' כא, רו"ח פלאג'י סק"ז, בא"ח שם).

מה מותר ומה אסור בימי בין המצרים? עוד הלכות בנושא בין המצרים