מה מברכים על פרי מרוסק?
בגמרא (ברכות לח.) אמרו על "טרימא" מברכים "בורא פרי העץ". מאי טעמא? במלתייהו קיימי כדמעיקרא. והלכתא תמרי ועבדינהו טרימא מברכין עלוייהו "בורא פרי העץ" כלומר, "טרימא" היא תמרים מרוסקים מברכים עליו "בורא פרי העץ", והטעם לכך משום שכל שהפירות שנתרסקו נשארים במראה שהיו בתחילה, נותרה ברכתם כמו שהיו שלמים.
ונחלקו הראשונים על ה"טרימא". לדעת רש"י (ד"ה טרימא), מדובר בתמרים שכתשו אותם קצת ואינם מרוסקים לגמרי, ולכן מברכים עליהם ,בורא פרי העץ". ומשמע שאם כתש ומיעך אותם לגמרי, השתנתה ברכתם ויש לברך עליהם "שהכל נהיה בדברו".
אולם הרמב"ם (פ"ח מהלכות ברכות ה"ד) כתב שהטרימא, היא תמרים שהוציאו מהם את הגרעינים, ומיעכן באותן יד היטב עד שעשאן כעין עיסה. ובכל זאת ברכתם "בורא פרי העץ", משום שעדיין הפירות, כלומר התמרים, נשארים במצב דומה למה שהיו בתחילה.
מרן השלחן ערוך (סי' רב ס"ז, וכ"כ להדיא בב"י) פסק כדעת הרמב"ם: "תמרים שמיעכן ביד ועשה מהם עיסה, והוציא מהם גרעיניהם, אפילו שכך, לא נשתנתה ברכתם, ומברך עליהם בורא פרי העץ". והרמ"א כתב לברך "שהכל נהיה בדברו" ובדיעבד אם בירך "בורא פרי העץ", יצא.
וכתב המשנה ברורה (ס"ק מב) שאם ניכר צורת הפרי מברכים עליו כברכתו "בורא פרי העץ" אך אם נתרסק ואיבד צורתו לגמרי יברך "שהכל נהיה בדברו". וכן כתב הבן איש חי (פרשת פנחס אות ג) שאם ריסק הפרי בידיים ועדיין ניכר צורת יברך עץ אך אם ריסקו לגמרי שאינו ניכר צורת הפרי יברך שהכל, ואף שדעת מרן השלחן ערוך לברך עץ, אומרים ספק ברכות להקל נגד מרן וכ"כ בשנית בשו"ת רב פעלים (ח"ב חאו"ח סי' כח). וכן פסקו בכף החיים (אות נז) ובשו"ת אור לציון (ח"ב פי"ד ס"ב) שהסביר שדעת מרן השלחן ערוך שמיעך את התמרים ביד וניכרת עדיין צורתם, אמנם אם ריסקם בכלי עד שנשתנתה צורתם לגמרי, יברך שהכל.
אמנם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר (ח"ז חאו"ח סי' כט) האריך לדחות דבריהם שהעיקר להלכה כדעת מרן השלחן ערוך שקיבלנו הוראותיו שיש לברך על תמרים שמיעכן "בורא פרי העץ", ואפילו אם מיעך אותם היטב בעזרת מיקסר, ואף לדעת הרמ"א אם בירך בדיעבד "בורא פרי העץ" יצא. וכן כתב בספרו חזון עובדיה (ברכות עמ' קלב-קלו) והגאון רבי משה לוי זצ"ל בספרו ברכת ה' (ח"ג פ"ז סכ"ו), ובספר הלכה ברורה (ח"י עמ' רי הלכה כה), וכן עיקר להלכה ולמעשה.
לפיכך, על תמרים מעוכים או אבוקדו מרוסק למנהג הספרדים מברכים "בורא פרי העץ", וכן על תפוח אדמה מרוסק "פירה" מברכים "בורא פרי האדמה", ולמנהג האשכנזים אם נתמעכו וניכרת צורתם מברכים כברכתם הראויה דהיינו "בורא פרי העץ" או "בורא פרי האדמה", ואם נתמעכו לגמרי ואין ניכר הפרי מברכים "שהכל נהיה בדברו", ואם בירך "בורא פרי העץ", יצא.
מה מברכים על פרי מרוסק? – עוד הלכות
