האם מותר למרוח משחה בשבת? ומה הדין במקום חולי?
אמרו בגמ' (שבת קכא:) אמר רב יהודה רוק דורסו ברגליו לפי תומו. ופירש רש"י שטעם ההיתר שאף כשהקרקע אינה מרוצפת, מאחר שאינו מתכוין להשוות הגומות מותר לדרוס ברגליו, ועוד שהאנשים מואסים לראות רוק ועל כן הדבר מותר.
כתב מרן בשלחן ערוך (סימן שטז סי"א), שאסור לשפשף ברגליו רוק על גבי קרקע שאינה מרוצפת בשבת משום שמשווה גומות, אבל מותר ללכת כדרכו ולפי תומו שאינו מתכוון למרח ולהשוות הגומות.
וכתב המג"א (שם ס"ק כד) מדוע לא חשש מרן משום איסור ממרח, שמורח את הרוק על גבי הקרקע, והוכיח מכאן שאין איסור של ממרח כאשר מתכוון ורוצה שיבלע הרוק בקרקע, ולפיכך פסק שאסור לשפשף את הרוק רק משום משווה גומות ולא משום ממרח.
וכן הסכימו להלכה שאין בזה איסור ממרח הרב תוספת שבת (סק"ל), המשנה ברורה (ס"ק מט) והכף החיים (אות קב). ומבואר שבאופן שמורח מהמשחה על גופו וכולה נבלעת בגופו, הדבר מותר. ולכן מי שנתפס לו הגב וסובל מכאב וצריך למרוח משחה בשבת, דינו כחולה שאין בו סכנה ומותר לו למרוח משחה, ובלבד שהמשחה נבלעת כולה בגופו, והוא הדין תינוק המצטער מאודם במקום החתלת הטיטול, שמותר למרוח לו משחה אם כולה תבלע בגופו, שתינוק הרי הוא כחולה שאין בו סכנה, שבמקום חולי לא גזרו חכמים (ספר דעת תורה למהרשד"ם סימן שכח סכ"ו, שו"ת מנחת יצחק ח"י סימן לא אות יא, חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד שפד, שבת ח"ה עמוד קלב). ועוד אפשר לצרף מה שכתב בשו"ת בית מאיר (ח"ד סימן קמא) שבגוף האדם אין דין ממרח כלל אלא בכלים. וכן את דעת הג"ר חיים פנחס שיינברג זצ"ל (ספר תורת היולדת עמוד שפד), שאיסור ממרח הוא רק כאשר מקפיד להשוות המשחה בצורה שווה וישרה אבל אם אינו עושה כן, הדבר מותר.
הרי שלפנינו אין איסור ממרח בג' מקרים. א. כשהמשחה כולה נבלעת בגופו. ב. אין ממרח אלא בכלים ולא בגוף האדם. ג. כשאינו מקפיד להשוות את המשחה בצורה שווה.
וכתב מרן הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א בשו"ת הראשון לציון (ח"א סי' לט אות ט עמ' קכט), שאין איסור ממרח במשחה שנבלעת בגופו אבל כשהמשחה נשארת על גופו וברצונו להחליקה על גופו יש איסור ממרח.
להלכה ולמעשה מותר למרוח משחה שכולה נבלעת בגוף, אבל משחה סמיכה שאינה נבלעת בגוף אסור, ולכן מי שנתפס לו הגב וסובל מכאבים ורוצה למרוח משחה להקל מעליו כאביו, מותר לו למרוח משחה.
עוד כתבות בנושא שבת
