
כיבוד הורים בשלימות – סיפור
בפרשתנו נקרא על מעמד הר סיני ועשרת הדברות. "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ" (כ, יא). רבינו ה'אור החיים' הקדוש זיע"א הקשה מדוע כתוב בפסוק "למען יאריכון ימיך" ולא "אאריך ימיך"? ותירץ שמצוות כיבוד אב ואם שונה משאר מצוות, שגילתה לנו התורה הקדושה כי יש בה סגולה נפלאה והיא אריכות ימים. כלומר יש במצוה זו סגולות נפלאות מלבד שכרה העצום מאת ה' אף אריכות ימים ושנים.
כתב רבינו אליעזר פאפו זצ"ל בספרו 'פלא יועץ': "כבר מילתי אמורה, שיש מצוה בעלת מזל ויש שלא התמזל מזלה. כמה מעות אדם מפזר לעשות מצוות פתיחת ההיכל או להיות סנדק וכדומה. אף שאין בזה לא מצוה מן התורה ואף לא מדרבנן, אלא חיבוב מצוה בעלמא, אשריהם ישראל! ועל כל פעם כששומע בקול אביו ואמו מקיים מצוה רבה מן התורה, ואיך לא נזדרז לקיימה?!".
ומסופר על הגאון הצדיק רבי רפאל ברוך טולידאנו זצ"ל שבהיותו בן תשע, חלה במחלה קשה. הוא שכב במיטתו, מתפתל בכאבים עזים, בוכה וגונח מרוב יסורים. לפתע נכנס אביו לחדר, לבקרו. בו ברגע – פסק הנער מבכיו. הידק את שפתיו – וחייך אל אביו! באותה שעה שהה שם ידידו ורעו, הגאון רבי יוסף משאש זצ"ל, שנדהם למראה השינוי הכביר שחל בו.
לאחר שהאב יצא מהחדר, שבו הגניחות והאנחות. שאלו ידידו רבי יוסף: כיצד יכולת להחריש, אחר שסבלך רב כל כך?! ענה הנער בן התשע: "לא רציתי לצער את אבא, האם לא די בכך שאני סובל?! לא רציתי שגם לאבא יכאב!"… פעם ישבו כולם לסעודת מצוה, ורבי רפאל ברוך הסב עמם אבל לא טעם דבר. לשאלתם, השיב שהוא שרוי בתענית. על מה ולמה?
סיפר, שהיה נוכח בבית הדין כאשר אביו הדיין פסק את פסק דינו – ואז החל המפסיד להתווכח עמו, והשתמש בלשון חריפה ובמילים בוטות. הבן לא יכול היה להחשות, ומחה על כבוד אביו – ועל כבוד התורה ובית הדין. אבל לאחר מכן הביע אביו באוזניו את מורת רוחו על דבריו: לב האיש היה מר עליו, ופרק את מרירותו.
"מששמעתי שציערתי את אבא – בתום לב! וכדי להגן על כבודו! – קיבלתי על עצמי להתענות כדי לכפר על החטא!". ברבות הימים, כשהגיע אביו לשיבה, מילא רבי רפאל ברוך את מקומו כדיין. הוא קיבל משכורת ממשלתית מכובדת, אך מפני כבודו של אביו, היה מוסר לו את כל משכורתו, כדבר מובן מאליו! וזאת, למרות שהיה אז בעל משפחה! האב חילק את הכסף בין כל בני המשפחה, ונתן לרבי רפאל ברוך סכום מסוים למחייתו.
כאשר נפטר האב והמשכורת כולה נשארה שלו – הצטער רבי רפאל ברוך על המצוה שנשמטה מידו!
(ספר מעיין השבוע ח"ג עמ' שנה)
כיבוד הורים בשלימות – סיפור – עיד סיפורים