יצאנו לטיול – האם מותר להתפלל בשדה פתוח?
להלכה ולמעשה, יש להעדיף להתפלל את התפילה הסמוכה ליציאה לטיול בבית הכנסת ורק לאחר מכן לצאת לדרך, במידה ואין זה אפשרי יחפש מקום צנוע ונקי שיש בו מחיצות בגובה עשרה טפחים או ביער במקום הסמוך לאילנות או בחניון רכבים בסמוך למכוניות, והסומך על דעת המקילים כשמתפללים במניין עשרה אין איסור להתפלל במקום פרוץ, יש לו על שיסמוך.
מקורותו
בגמרא (ברכות לד:), אמר רב כהנא חציף עלי מאן דמצלי בבקתא. ופירש רש"י בבקתה – היא בקעה, וכשהוא במקום צנוע חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר. אך המהרש"א (ד"ה אין עומדין), ביאר שנקרא חצוף משום שכאשר מתפלל במקום פרוץ ללא מחיצות שהוא אינו מקום מיוחד לקבלת התפילה, מראה בכך שתפילתו רצויה ומקובלת לפני ה', ואינה צריכה מקום מיוחד, ויש בזה משום יוהרה שסומך על עצמו.
וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סי' צ ס"ה), לא יתפלל במקום פרוץ כמו בשדה, מפני שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר. וכתבו הט"ז (סק"ב) והמג"א (סק"ו), שבמקום פרוץ עוברים בני אדם וקשה לכוון בתפילתו, והמתפלל שם מראה שאפילו אם יעברו לפניו בני אדם, לא יתבטל מכוונתו בתפילה. מכל מקום בדיעבד, כאשר התפלל במקום פרוץ יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולהתפלל בשנית (כמבואר ברמב"ם פ"ה מהל' תפילה שתיקון מקום אינו מעכב בדיעבד, ויצא ידי חובה).
ולכן קודם שיוצא לטיול, ידאג להתפלל בבית הכנסת, ואם לא התפלל, יחפש מקום צנוע ושקט להתפלל בו, בין העצים או ליד קיר או צמוד לרכב (משנה ברורה ס"ק יא). ויש להעדיף מקום בו המחיצה כשיעור עשרה טפחים (כף החיים אות יב). ובפרט שיש הסוברים שהאיסור להתפלל במקום פרוץ הוא דוקא ביחיד, אבל אם מתפללים במניין עשרה אנשים, מותר להתפלל שם אף במקום פרוץ (פסקי ריא"ז פ"ה מהלכות ברכות ה"ז, כף החיים אות לא). לכן בשעת הדחק אם מתפללים במניין במקום פרוץ, יש להקל. וכן עוברי דרכים שאין יכולים להתפלל במקום סגור, רשאים להתפלל במקום פרוץ (משנה ברורה ס"ק יא), אולם יש לבדוק שהמקום נקי מצואה וליכלוך ומריחות רעים (כף החיים אות כז).
יצאנו לטיול – האם מותר להתפלל בשדה פתוח? – עוד הלכות
