ט"ו בשבט – על איזה פרי לברך קודם?
יום ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות (מסכת ר"ה דף ב: כדעת בית הלל, וכ"פ מרן בשו"ע יו"ד סי' שלא סנ"ז), שעד יום זה ירדו רוב גשמי השנה ופירות האילן מתחילים לחנוט בפרחים (רש"י ר"ה דף יד. ד"ה הואיל), ולכן עשאוהו כיום טוב לענין כמה דינים הלכות וקדוש היום לה' יתברך (לבוש סי' תרפה, דרשות חתם סופר ח"ב כ"ז אלול עמ' שסו).
ולכן אסור להתענות בו (שו"ע סי' תקעב ס"ג), ואף אם הוא יום פטירת אביו או אמו שיש שנהגו להתענות ביום זה, או חתן ביום חופתו ורוצה להתענות, לא יתענה (מג"א סי' תקעג סק"א, מ"ב סק"ז), ובכל אופן מנהג הספרדים שלא להתענות ביום פטירת אביו או אמו וחתן ביום חופתו, ואין לו להתענות בו (חזו"ע ט"ו בשבט ברכות עמ' א).
וכן אין אומרים בו תחנון ונפילת אפים (שו"ע סי' קלא ס"ו), ונוהגים גם ביום י"ד בשבט שלא לומר תחנון בתפילת מנחה (חזו"ע ט"ו בשבט ברכות עמ' ד).
נהגו חסידים ואנשי מעשה ללבוש בגדי שבת המכובדים מלהראות על קדושת היום (צמח צדיק חודש שבט דף כג ע"ב, הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זיע"א), והמנהג בקרוב המקומות שלא ללבוש בגדי שבת (נטעי גבריאל פי"ב ה"ג).
וכן רבים נוהגים לעשות סדר לימוד בליל ט"ו בשבט, ולומדים בו משניות ומאמרי הזוהר הקדוש העוסקים בענייני הפירות, ובפרט יש ללמוד את ההלכות השייכות לדיני ט"ו בשבט כגון: דיני ערלה, תרומות ומעשרות ודיני ברכות וכדו' (שם ס"ד).
וכן נוהגים להרבות באכילת פירות של אילנות בליל ט"ו בשבט, כדי להראות בזה שהוא ראש השנה לאילנות ולברך עליהם את הברכות הראויות להם (חזו"ע שם). ובפרט אם ביכולתו להביא לשולחנו מפירות שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, טוב לעשות כן (פרי חדש סי' קלא ס"ו, שדי יער פ"ב ס"ג).
וכתב הגה"ק בעל 'יסוד ושורש העבודה' זצ"ל (בצואה לבניו פט"ז אות קט) "בני, הוי זהיר לברך על הפירות בט"ו בשבט כי מנהג וותיקין הוא!".
וכן יש להזהיר ולהיזהר בפירות שמצויים בהם תולעים שצריך לפתוח אותם ולבדוק היטב, ויעשה זאת קודם הברכה. ובפרט יש להקפיד בפירות המיובשים, שכל האוכל תולעת אחת חייב בחמישה לאוין, ומשקץ נפשו ומטמא לבו (ילקו"י עמ' רנ).
וסדר הקדימה בברכות. נאמר בתורה (דברים ח, ח): "ארץ חיטה ושעורה, וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש". וכל הקודם לארץ הוא קודם לברכה, ומילה "ארץ" ראשון קודם ל"ארץ" אחרון.
לפיכך, חיטה ושעורה שברכתם "בורא מיני מזונות" קודם לכל הברכות, לאחר מכן יברך "בורא פרי העץ", ויקדים כסדר הזה: זיתים, תמרים, ענבים, תאנים רימונים. ויברך הברכה רק פעם אחת ויכוין לפטור את שאר הפירות. ואחר כך יברך "בורא פרי האדמה", ולבסוף "שהכל נהיה בדברו".
ט"ו בשבט – על איזה פרי לברך קודם? – עוד הלכות
